קטגוריה:בראשית מא מז

לא ברור מה פרוש המילה "לִקְמָצִים" - כמובן שאנו מבינים שבשבע שנות השובע היה הרבה יבול.

• "לִקְמָצִים" - רש"י מסביר 'כמצים', יד, חופן. כלומר נעשה יבול יד על יד. חופן על חופן, במשמעות הרבה מאוד. הרמב"ן מסביר: 'הקו"ף והכ"ף מתחלפים כמו קובע (שמואל א יז לח) וכובע (יחזקאל כז י)'.
• "לִקְמָצִים" - קמץ (פועל): קרוב על קבץ, לקח, אסף; קמץ (שם עצם): כמות גדולה או קטנה, קמצוץ נבחר, מעולה - "וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ" (ויקרא ב ב), "וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ, מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ ... וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ. וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה, יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו" (ויקרא ו ח). כלומר השדות עשו כמויות נבחרות.
• "לִקְמָצִים" - באכדית KAMIS פרושו ( bound ¹ ) אלומות קשורות, ערימות גדולות במספר רב.

יוסף הציע מס חדש, ככתוב: "וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם" בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע" (ביאור:בראשית מא לד), והמשיך "וְיִקְבְּצוּ, אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת" (ביאור:בראשית מא לה).

ההרגשה מהמשפט שבשנות השובע הארץ עשתה יבולים גדולים, שדות מלאים אלומות קשורות וערימות גדולות, ולא קמצוצים. ומהיבול הגדול, פקידי המלך לקחו את עודפי התבואה, ואנשי העיר אספו לעצמם את עודפי התבואה. וכך הצטברו כמויות ענק, ככתוב: "וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם, הַרְבֵּה מְאֹד" (ביאור:בראשית מא מט).

"וַתַּעַשׂ ... לִ" - המשפט היה צריך להיות 'ותעש הארץ יבול גדול שנאסף לקמצים'. אחרת זה כאילו שהארץ עצמה נעשתה לקמצים, לערימות.

הערה 1: Robert Francis Harper ,The Code of Hammurabi, University of Chicago, London, 1904 pages:106,107,166