קטגוריה:בראשית מא יב
ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַ֨נְּסַפֶּר־ל֔וֹ וַיִּפְתׇּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/שָׁ֨ם אִתָּ֜/נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְ/שַׂ֣ר הַ/טַּבָּחִ֔ים וַ/נְּ֨סַפֶּר־ל֔/וֹ וַ/יִּפְתָּר־לָ֖/נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑י/נוּ אִ֥ישׁ כַּ/חֲלֹמ֖/וֹ פָּתָֽר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְתַמָּן עִמַּנָא עוֹלֵים עִבְרַי עַבְדָּא לְרַב קָטוֹלַיָּא וְאִשְׁתַּעִינָא לֵיהּ וּפַשַּׁר לַנָא יָת חֶלְמַנָא גְּבַר כְּחֶלְמֵיהּ פַּשַּׁר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתַמָן עִמָנָא טַלְיָא עִיבְרָאֵי עַבְדָא לְרַב סַפּוֹקְלַטוֹרְיָא וְאִשְׁתָּעִינָא לֵיהּ וּפָשַׁר לָנָא יַת חֵילְמָנָא גְבַר הֵי כְּפוּשְׁרַן חֵילְמֵיהּ פָּשָׁר: |
רש"י (כל הפרק)
"נער עברי עבד" - ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה מזכירו בלשון בזיון
"נער" - שוטה ואין ראוי לגדולה
"עברי" - אפילו לשוננו אינו מכיר
"עבד" - וכתוב בנמוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים (ס"א שירים וכן גרס רא"ם)
"איש כחלומו" - לפי החלום וקרוב לענינורמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(יב) "ושם אתנו". בל תאמר כי יוסף היה מתהלך בעיר ונודע לו מאת נערי המלך משרתיו, שכן נכון הדבר מעם המלך שזה ינצל וזה יתלה, וכן פתר, עז"א שהיה "שם אתנו" כלוא בסהר, ולא תאמר שהוא איש זקן וכבר ראה ושמע הרבה מענינים כאלה, כי רוב שנים יודיעו חכמה. ועפ"ז הבין אחרית דבר משפטנו, עז"א שהוא "נער", ואל תאמר שהוא בקי בנמוסי ארצנו וחקות משפטי המלך והבין זאת, עז"א עברי ואינו יודע נמוסי ארצנו, ואל תאמר שהוא בן חכמים בן שופטי ארץ ולמד זאת מאבותיו והבין שכן יחרץ המשפט, עז"א" עבד לשר הטבחים, "ובכ"ז "ונספר לו ויפתר לנו את חלמותינו," ר"ל כי פותרי חלומות ישאלו וידרשו אחרי מזג החולם וטבעו, שיש הבדל לענין החלומות ממזג האדם, שמי שהאדומה גוברת עליו חלומותיו משונים ממי שגובר עליו הלבנה, אבל הוא לא דרש על מזג החולמים וטבעם רק ספרנו לו החלום ועפ"ז לבדו פתר, ועז"א "איש כחלמו פתר," כי יתר פותרי חלומות יפתרו בענין שהחלום נמשך אחרי האיש וטבעו, והוא פתר באופן שהאיש נמשך אחר חלומו, ועז"א איש כחלומו, לא שהחלום ימשך אחר האיש:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ, כֵּן הָיָה: אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה" (ביאור:בראשית מא יג). הסיכוים היו נמוכים שכך יקרה. שר המשקים לא הזכיר שהם חלמו את החלום שלושה ימים לפני משתה המלך (ביאור:בראשית מ כ). כנראה שר המשקים לא חשב שזה חשוב לספר לפרעה. פרעה הבין שיוסף חזה מה שהוא יעשה, לפי החלומות, לפני שפרעה עצמו ידע מה הוא יעשה, הן הוא הזמין את שר האופים ושר המשקים לשרת אותו במשתה, ולו פרעה היה יודע ששר האופים יודע שהוא יתלה, פרעה לא היה מזמין אותו לשרת אותו.
נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים
מכאן והלאה כל אנשי החצר ידעו שהמשנה למלך הוא עבד עברי.
רש"י מציין ש"נַעַר עִבְרִי" פונה לשוטה מארץ זרה, שאינו מהווה סכנה לנכבדי המלך שהוא יקח את תפקידם. יוסף ממשיך בקו הזה כאשר הוא מציע איש אחר לתפקיד: "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מא לג).
עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים
שר המשקים לא מזכיר את שמו של שר הטבחים, אבל יוסף היה קנינו של פוטיפר, לכן סביר ששר הטבחים הוא אותו פוטיפר שקנה את יוסף והעסיק אותו בבית הסוהר.
לא נראה שיוסף סיפר לפוטיפר מה הוא דיבר עם שר האופים ושר המשקים, ולא נראה שהשרים סיפרו לפוטיפר מה יוסף דיבר איתם. שר המשקים שמר את הדבר בסוד, שהוא מכיר עבד שפותר חלמותו ורוצה שפרעה יעזור לו.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מא יב"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.
