המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
[ד] טינבש. הוצרך לפרש לשון לעז, כי לשון 'דק' אינו נופל רק על דק ממש ולא על דבר כחוש, הביא מלשון לע"ז שיאמר גם כן על דבר כחוש, אף על גב שעיקר הלשון על דבר שהוא דק, כמו עפר וחול:
[ה] טינבש בלע"זא פירוש אינו דק כמשמעו - שזהו על דבר השחוקב, אלא 'טינב"ש בלע"ז' שהוא נאמר על בשר הכחוש:
בד"ה מכאן שהאדם כו' בסופו נ"ב והב"י בהלכות תענית תמה עליו דא"כ יוסף ג"כ ה"ל להיות שרי דהא ג"כ לא קיים עדיין מצות פריה ורביה דהא לא היה לו בת מדלא השיאה בירידת' למצרי' ונראה דאפש' שהיתה לו בת ומתה קודם ירידתן למצרים כמו שצריכין לומר לאותו מ"ד שס"ל דתאומות נשאו כנ"ל והתוס' במסכת תענית כתבו דיוסף מדת חסידות היתה בו ומחמיר ע"ע היה:
"ותעמדנה אצל הפרות" - בצדן וקרוב להן והוא סימן שלא יהא הפסק בין שני השבע ושני הרעב ואף על פי שלא סיפר זה ליוסף ואולי המראה והסיפור היו שוים והכתוב לא יחוש כאשר הוסיף בסיפור ולא נודע כי באו אל קרבנה וכן עולות בקנה אחד סימן שתהיינה שבע שנים רצופות
(ג - ד) "והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן". היינו שלא יהיה הפסק בין שנת השובע להרעב, ואמר עולות אחריהן "מן היאור." שעל ידי יובש היאור יהיה הרעב, ומ"ש "ותעמדנה אצל הפרות," כי תחילה בארץ מצרים היה לחם, ומ"ש ותאכלנה הפרות, כי אח"כ אכל הרעב את השובע ותרעב כל ארץ מצרים ללחם:
והנה שבע פרות אחרות, קראם אחרות לפי שנאמר (תהלים קמז.יד) השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך, וכך משלם שערי מכדא נקיש ואתי תיגרא, (בבא מציעא נט.) וכל אחד נעשה אחר לחבירו חלק לבם ואינן לאחדים, ומטעם זה נאמר בשבלים הטובות עולות בקנה אחד, המורה על האחדות וממילא נשמע שברעות אינן אחדות, וכן בפרות הזכיר אחרות ברעות וממילא נשמע שבטובות אין אחרות אלא אחדות. ד"א לכך קראן אחרות לפי שכל שנה ושנה היתה קללתה מרובה משל חברתה כי הרעב הולך וגובר, ע"כ היתה כל שנה כשנה אחרת, אבל שני הטובה כולם שוים לטובה. ד"א לפי שהם ימי צער על כן נראו ימים רבים, אבל השנים הטובות היו כימים אחדים באהבה בתענוגים.
ותעמודנה אצל הפרות. הורה שהפרות היו כל כך רעות וכחושות עד שכמעט לא היה להם כח לעמוד על רגליהם, ומה שעמדו היינו לפי שהיו אצל הפרות הטובות שהחזיקו בידם, וזה סימן שלא היה לבריות תקומה ועמידה בשני הרעב אם לא מצד היותם אצל השנים הטובות סמוכות להם, ע"כ היה סעד וסמך לשני הרעב מן שני השובע, וכמ"ש ותאכלנה הפרות הרעות לרמז שבשני הרעב יאכלו מן תבואת שני השבע:�
עולות אחריהן מן היאור. פירוש על אופן שכתבנו שכל מציאותם מן היאור היה. והגם שלא אמר מן היאור עולות כמו שאמר בראשונות סמך על אומרו תיבת אחריהן שהוא כסדר הראשון שמהיאור הוא התחלת הוויתן:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא ג.
הפרות הטובות יצאו מהיאור, והפרות הרעות יצאו אחריהן ועמדו לידם.
מהתחלה פרעה חלם דבר פלאי, משל, מסר, כי פרה לא יוצאת נכנסת ולא יוצאת מהיאור.
בגלל ששתי קבוצות הפרות עמדו ביחד, היה קשה להבין שמדובר בזמן, כי לא יכול להיות שהזמן הטוב והזמן הרע יתקיימו ביחד - רש"י והרמב"ן דנו בקושי הזה. אולם בדבריו ליוסף, פרעה לא ציין את הנקודה הזו ורק אמר "עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן ... וַתֹּאכַלְנָה, הַפָּרוֹת, הָרַקּוֹת, וְהָרָעוֹת" (ביאור:בראשית מא יט).
