המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃
[ג] סימן וכו'. ואינו רוצה רש"י לפתור החלום, אלא שבפתרון יוסף לא פתר מה שראה אותן יפות מראה - תירץ שהוא סימן לשני השובע, ולא הוצרך דבר זה לפתרון כי הוא ידוע:
באחו — יש אומרים, עמק שבו צמחים. ויש אומרים שהוא שם צמח, [ו]הבי"ת נוסף כבי"ת "השביעני במרורים" (איכה ג, טו). ועל שני הפירושים, "כי הוא בין אחים יפריא" (הושע יג, טו) הוא אחיו בן אמו:
"והנה מן היאור עולות" - בעבור כי ארץ מצרים תשתה מן היאור וממנו בא להם השובע והרעב ראה אותן עולות מן היאור והפרות סימן לחרישה והשבלים סימן לקציר כמו שאמר (להלן מה ו) אשר אין חריש וקציר ראה כי היאור לא עלה רק מעט ואין חריש ואשר יזרעו מעט במקומות הלחים יבא קדים רוח ה' וישרוף אותם כאשר ראה אותם שדופות קדים והנראה ממשמע הכתובים כי היה השובע בארץ מצרים לבדה כאשר נאמר (להלן פסוק כט) שבע גדול בכל ארץ מצרים וכן (להלן פסוק מח) אשר היו בארץ מצרים אבל הרעב היה בכל הארצות (להלן מב נד) וכן פתר יוסף וקמו שבע שני רעב ולא הזכיר בארץ מצרים ועל כן לא יכלו בשאר הארצות לקבוץ אוכל ואפילו אם שמעו הענין כי היה מפורסם מאד ואולי היה בחלום רמז מזה במה שהזכיר ותרענה באחו כי שם היה מרעיהן ומעמדן אבל הרעות אחרי אכלן את הטובות תתהלכנה בארץ ולא ידע פרעה עד אנה הלכו
"באחו" - אגם כמו ישגא אחו (איוב ח יא) לשון רש"י ואיננו נכון כי אחו שם העשב הגדל כמו היגאה גומא בלא ביצה ישגא אחו בלי מים עודנו באבו לא יקטף (איוב ח יא-יב) והנה איננו האגם ואולי ירצה לומר שיקרא העשב הנעשה באגמים על שם האגם והנכון שיהיה אחו שם כולל הדשא והעשב הנעשה על שפת הנהרות והאגמים ויהיה בי"ת באחו כמו בי"ת לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי (משלי ט ה) כי על שפת היאור היו רועות כמו שאמר (בפסוק הבא) אצל הפרות על שפת היאור ואולי הוא מלשון אחוה בעבור היות מיני העשבים רבים גדלים יחד
והנה מן היאר עלת שבע פרות: מחית ארץ מצרים היתה מן היאור הוא שכתוב (ישעיהו יט, ז): "ערות על יאור על פי יאור וכל מזרע יאור ייבש נדף ואיננו" וכתוב (ישעיהו יט, ח): "ואנו הדיגים ואבלו כל משליכי ביאור חכה", וכתוב (ישעיהו יט, ט): "ובשו עבדי פשתים שריקות", וכתוב (ישעיהו יט, י): "והיו שתתיה מדכאים גו'".
ותרעינה באחו: הב' נוספת כמו (משלי ט, ה): "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי", כי אחו הוא שם העשב עצמו כמו (איוב ח, יא): "ישגא אחו בלי מים", וטעמו ותרעינה אחו כי על שפת היאור היו רועות האחו:
וייקץ פרעה והנה חלום: היה לו לומר והנה חלומות כי שני חלומות היו חלום הפרות וחלום השבלים, אבל אמר חלום שהוא בעצמו היה מכיר כי שניהם ענין אחד אבל לא היה יודע פתרונם.
(ב) "והנה מן היאר עלת." יען שהמצריים היו מאמינים בהנילוס שיש בו כח אלהות, וכן היו מאמינים בכח שור והיו עובדים להפרה, כי השובע והתבואה בא מן הנילוס ורב תבואות בכח שור, לכן הראו לו הפרות הטובות המורות על השובע עולות מן היאר. ומ"ש,
"והנה מן היאור עולות שבע פרות וגו'". לפי שבריאות הפרות תלוי בבריאות הבריות, כי מרעה אחד לבריות ולפרות, ובזמן שכלה לבהמה מן השדה כלה גם לאדם, כי מתחילה ונתתי לבהמתך ואח"כ ואכלת ושבעת, ועוד שאם אין הבהמה בריאה וטובה מי יחרוש בבקרים. ויפות מראה יכול להיות שקאי על עיני הפרות שהיו להם עינים יפות, וזה סימן לבריות שיהיו עיניהם יפים זה לזה, כי בזמן שעין בריה צרה בחברתה נראה הדבר בעינים, אם הוא רואה את חבירו בעינים שוחקות או בעינים זעומות דהיינו רעות מראה.
מן היאור עולות וגו'. היה לו לומר עולות שבע פרות מן היאור כי מן הראוי יזכיר העולה ואח"כ מקום שעולה משם. ואולי שיכוין לומר כי כל הוייתן היתה מן היאור. ולזה הקדים המהווה ואחר כך המתהווה ממנו, ולזה אם היה אומר והנה שבע פרות עולות מן היאור יהיה הנשמע כי הפרות עברו דרך היאור ועלו ממנו ולא מהיאור נמצאו, לזה אמר מן היאור עולות שבע פרות לומר שממנו נמצאו, ומזה הרגיש גם כן כי הוא חולם חלום וכמו שפירשתי בפסוק (א') ופרעה חולם. וטעם שהראוהו מראה זה להגיד כי מהיאור עצמו יתהוו ב' הדמיונות, והוא שפתר יוסף שהם שבע שני שבע ושבע שני רעב ושניהם הם מתהוים מהיאור עצמו אם יעלה או לא יעלה ולזה ראה בחלום כי הפרות הוויתן היתה מהיאור:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא ב.
יוסף איחד את החלומות - המילה "הַטֹּבֹת" באה מחלום השיבולים בלבד, והמילה "הָרֵקוֹת" באה מחלום הפרות בלבד. בחירת המילים כבר מראה את הפתרון שיוסף עומד להציע. והשימוש, החלקי, במילים של פרעה מנע מפרעה לטעון שלא לזה הוא התכוון.
וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ
"עֹלֹת ... וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ ... עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן ... וַתֹּאכַלְנָה" - הצגת החלום כתהליך נמשך (סרט) ולא כתמונה אחת. פרעה הראה שזה תהליך שנמשך זמן, כל השאלה היתה בכמה זמן מדובר.
גם בחלום של שר המשקים ושר האופים, יוסף ראה בשלושת האשכולות ושלושת הסלים, משך של זמן ולא כמות.
