מפרשי רש"י על בראשית מא ב
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק מ"א • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יא • יג • יד • טז • יט • כג • כו • ל • לב • לח • לט • מג • מד • מה • מז • מט • נ • נה • נו • נז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃
רש"י
"מן היאר עולות" - זהו עקרו של חלום לפי ששביעתן ורעיבתן מתוך גדלות הנהר ומתוך יבישותו
"יפות מראה" - סימן הוא לימי השובע שהבריות נראות יפות זו לזו שאין עין בריה צרה בחברתה
"באחו" - באגם מריש"ק (בלע"ז זומפף) כמו ישגא אחו
רש"י מנוקד ומעוצב
יְפוֹת מַרְאֶה – סִימָן הוּא לִימֵי שׂוֹבַע, שֶׁהַבְּרִיּוֹת נִרְאוֹת יָפוֹת זוֹ לָזוֹ, שֶׁאֵין עֵין בְּרִיָּה צָרָה בַּחֲבֶרְתָּהּ (בראשית רבה פט,ד).
בָּאָחוּ – בַּאֲגַם, מריש"ק [maresc = בִיצה] בְּלַעַ"ז, כְּמוֹ (איוב ח,יא): "יִשְׂגֶא אָחוּ".
מפרשי רש"י
[ג] סימן וכו'. ואינו רוצה רש"י לפתור החלום, אלא שבפתרון יוסף לא פתר מה שראה אותן יפות מראה - תירץ שהוא סימן לשני השובע, ולא הוצרך דבר זה לפתרון כי הוא ידוע: