לדלג לתוכן

מפרשי רש"י על בראשית מא ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | מפרשי רש"י על בראשיתפרק מ"א • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יא • יג • יד • טז • יט • כג • כו • ל • לב • לח • לט • מג • מד • מה • מז • מט • נ • נה • נו • נז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"א, ו':

וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן׃


רש"י

"ושדופת" - השלייד"ש (בלע"ז אויסגעשלאגען) ושקיפן קדום חבוטות ל' משקוף החבוט תמיד ע"י הדלת המכה עליו

"קדים" - רוח מזרחית שקורין (ביש"א רויהער ווינד)


רש"י מנוקד ומעוצב

וּשְׁדוּפוֹת – השלידי"ש [hasledes = שרופות, מיובשות, שזופות] בְּלַעַ"ז, "וּשְׁקִיפָן קִדּוּם" (אונקלוס): חֲבוּטוֹת, לְשׁוֹן מַשְׁקוֹף הֶחָבוּט תָּמִיד עַל יְדֵי הַדֶּלֶת הַמַּכָּה עָלָיו.
קָדִים – רוּחַ מִזְרָחִית שֶׁקּוֹרִין ביש"א [bise = רוח חזקה, קרה ויבשה].

מפרשי רש"י

[ט] שליידי"ש בלע"ז. רוצה לומר אף על גב שלשון "שדופות" עיקרו על החולה כמו "בשדפון ובירקון" (דברים כ"ח, כ"ב), אפילו הכי כמו שיאמר בלע"ז לשון זה על הצמחים השדופות אף על גב שעיקר הלשון הוא על החולי - וכן הוא בלשון הקודש גם כן:

[י] שקופין. הביא ראיה מן המתרגם שאין "שדופות" הכתוב כאן כמו "בשדפון ובירקון" (דברים כ"ח, כ"ב), שהרי כאן תרגם המתרגם 'שקיפין' ופירש 'חבוטות', ושם תרגם 'שדפנא', אלא כאן תרגם המתרגם לפי הענין, שהזרע הוא חבוט מהם:

[יא] שקורין ביש"א. פירוש ראיה שזה הרוח משדף התבואה - שהרי נקרא לזה הרוח שם בפני עצמו 'בישא' שלא נקרא לרוחות האחרות, אלא יש בזה מה שלא תמצא באחרות, והוא שמשדף התבואה:

בד"ה שדופו' כו' הלי"דש נ"ב בכאן טעה כל עיקר שהרי לשם בכי תבא פירש"י להדיא דשידפון וירקון מכת תביאה וגם דוחק הוא שפירש אחר לשון הלועז ואח"כ מביא התרגום שלא פי' כן א"כ מתחילה למה לא פי' אחר התרגום אלא רש"י מפרש הכא הלעז שהוא מלשון התפעל כלומר שהן מוכות מן הקדים כמו שפירש התרגום אבל שידפון שבתוכחה הוא שם המכה כמו ירקון ולא מלשון התפעל ודעת רש"י לשם כמו שפרשתי ע"ש ומ"ה פי' הכא הליד"ש בלעז ולשם פ" אשליד"א בלע"ז ואין לומר שהלעז שפי' לשם מלשון רוח קדים קאמר שקרוי כן שהרי הכא פי' להדיא שקרוי ביש"א בלעז אלא שהש' אשליד"א והמתפעל קרוי הליד"ש וכן עיקר מהרש"ל: