מפרשי רש"י על בראשית מא מז
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק מ"א • פסוק מ"ז |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יא • יג • יד • טז • יט • כג • כו • ל • לב • לח • לט • מג • מד • מה • מז • מט • נ • נה • נו • נז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים׃
רש"י
"ותעש הארץ" - כתרגומו ואין הלשון נעקר מלשון עשייה
"לקמצים" - קומץ על קומץ יד על יד היו אוצרים
רש"י מנוקד ומעוצב
וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ – כְּתַרְגּוּמוֹ ("וּכְנַשׁוּ דָּיְרֵי אַרְעָא"), וְאֵין הַלָּשׁוֹן נֶעֱקָר מִלְּשׁוֹן עֲשִׂיָּה.
לִקְמָצִים – קוֹמֶץ עַל קוֹמֶץ, יָד עַל יָד הָיוּ אוֹצְרִים.
מפרשי רש"י
[מ] כתרגומו. 'וכנשו דיירי ארעא' - תרגום "ותעש" לשון אסיפה, ו"הארץ" דיירא ארעא, ומכל מקום 'אין הלשון נעקר מלשון עשייה', כי המתרגם לא תרגם רק הענין, והלשון הוא עשייה ממש, ופירושו כי דיירי ארעא היו צוברים יד על יד (כ"ה ברא"ם): [מא] קומץ על קומץ יד על יד היו אוצרים. פירוש הא דכתיב "לקמצים" רוצה לומר יד, כי הקומץ הוא היד. ומפני שקשה למה כתיב "לקמצים", כי לא היו אוספים ביד, ותירץ שהכתוב רוצה לומר 'יד על יד', רוצה לומר שהרבה היו אוצרים אחד על חבירו בחפירות, שמיד שהניח את זה - הניח חבירו עליו, כמו היד שהיא סמוכה אל ידו השנית מניח השניה מיד על הראשונה - כך היו אוצרים יד על יד. והרא"ם לא פירש כן, כי רצה לפרש דברי רש"י כמו פירוש הרד"ק, ואין ענין לו:
בד"ה לקמצים כו' נ"ל כו' נ"ב ול"נ לפרש כפשוטו כל מעט ומעט שבא לידם היו מקמצין ומאספין וקימוץ הוא מלשון קומץ ממש ולא שהיו אוצרין רוב המותר שלא לצורך אלא אף היו מצמצמין ומקמצין יד על יד וכל הראשון שבא לידם וכך היו עושין כל שבע שנים ופירש של הרא"ם נ"ל דוחק מהרש"ל: