מ"ג בראשית מא ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מא · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַחֲרֵיהֶן֙ מִן־הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְהָא שְׁבַע תּוֹרָן אָחֳרָנְיָן סְלִיקָא בָּתְרֵיהוֹן מִן נַהְרָא בִּישָׁן לְמִחְזֵי וְחַסִּירָן בְּשַׂר וְקַמָא לְקִבְלְהוֹן דְּתוֹרָתָא עַל כֵּיף נַהְרָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְהָא שְׁבַע תּוֹרָתִי חוֹרַנְיַן סַלְקַן מִן נַהֲרָא בִּישָׁן לְמֵיחֲמֵי וְחַסְכָן בְּבִשְרֵיהוֹן וְקָמַן לְקִבְלֵיהוֹן דְתוֹרָתֵי עַל כֵּיף נַהֲרָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ודקות בשר" - טינב"ש (בלע"ז צארט דין) לשון דק

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותעמדנה אצל הפרות" - בצדן וקרוב להן והוא סימן שלא יהא הפסק בין שני השבע ושני הרעב ואף על פי שלא סיפר זה ליוסף ואולי המראה והסיפור היו שוים והכתוב לא יחוש כאשר הוסיף בסיפור ולא נודע כי באו אל קרבנה וכן עולות בקנה אחד סימן שתהיינה שבע שנים רצופות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ג - ד) "והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן". היינו שלא יהיה הפסק בין שנת השובע להרעב, ואמר עולות אחריהן "מן היאור." שעל ידי יובש היאור יהיה הרעב, ומ"ש "ותעמדנה אצל הפרות," כי תחילה בארץ מצרים היה לחם, ומ"ש ותאכלנה הפרות, כי אח"כ אכל הרעב את השובע ותרעב כל ארץ מצרים ללחם:

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)


והנה שבע פרות אחרות, קראם אחרות לפי שנאמר (תהלים קמז.יד) השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך, וכך משלם שערי מכדא נקיש ואתי תיגרא, (בבא מציעא נט.) וכל אחד נעשה אחר לחבירו חלק לבם ואינן לאחדים, ומטעם זה נאמר בשבלים הטובות עולות בקנה אחד, המורה על האחדות וממילא נשמע שברעות אינן אחדות, וכן בפרות הזכיר אחרות ברעות וממילא נשמע שבטובות אין אחרות אלא אחדות. ד"א לכך קראן אחרות לפי שכל שנה ושנה היתה קללתה מרובה משל חברתה כי הרעב הולך וגובר, ע"כ היתה כל שנה כשנה אחרת, אבל שני הטובה כולם שוים לטובה. ד"א לפי שהם ימי צער על כן נראו ימים רבים, אבל השנים הטובות היו כימים אחדים באהבה בתענוגים.

ותעמודנה אצל הפרות. הורה שהפרות היו כל כך רעות וכחושות עד שכמעט לא היה להם כח לעמוד על רגליהם, ומה שעמדו היינו לפי שהיו אצל הפרות הטובות שהחזיקו בידם, וזה סימן שלא היה לבריות תקומה ועמידה בשני הרעב אם לא מצד היותם אצל השנים הטובות סמוכות להם, ע"כ היה סעד וסמך לשני הרעב מן שני השובע, וכמ"ש ותאכלנה הפרות הרעות לרמז שבשני הרעב יאכלו מן תבואת שני השבע:�

<< · מ"ג בראשית · מא · ג · >>