מ"ג בראשית מא ד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲכַלָא תּוֹרָתָא דְּבִישָׁן לְמִחְזֵי וְחַסִּירָן בְּסַר יָת שְׁבַע תּוֹרָתָא דְּשַׁפִּירָן לְמִחְזֵי וּפַטִּימָתָא וְאִתְּעַר פַּרְעֹה׃
ירושלמי (יונתן):	וְאָכְלָא תוֹרָתֵי דְבִישִׁין לְמֵיחְמֵי וַחֲסִירָן בְּבִשְרֵהוֹן יַת שְׁבַע תּוֹרָתֵי דְשַׁפִּירָן לְמֶחֱמֵי וּפַטִימָתָא וְאִתְעַר פַּרְעה מִדַמְכֵיהּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ותאכלנה" - סימן שתהא כל שמחת השובע נשכחת בימי הרעב

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ו] סימן הוא וכו'. פירוש אף על גב שבפתרון יוסף לא פתר האכילה - היינו שהאכילה הוא סימן וכו', ולא הוצרך לפרש כי הוא בכלל "וקמו שני הרעב" (ר' פסוק ל). והרמב"ן הקשה על רש"י ואמר כי "ונשכח כל השבע" (שם) הוא פתרון מה שראה בחלום "ולא נודע כי באו אל קרבנה" (פסוק כא), אבל פתרון האכילה הוא כי שני הרעב יאכלו ויתפרנסו מן שני השובע, ולפיכך אמר יוסף "ועתה ירא פרעה איש חכם ונבון" (ר' פסוק לג) ואם לא היה זה נרמז בחלום הליועץ נתנוהו למלך, שהיה מיעץ לו, אלא שנראה בחלום כי אכלו הפרות הרעות את הטובות. ומה שהקשה הרמב"ן כי לא נודע השובע הוא פתרון "ולא נודע כי באו אל קרבנה", זה אין קשיא, דלא יתכן לומר "ולא נודע כי באו אל קרבנה" אלא עם האכילה, והאכילה - "ולא נודע כי באו אל קרבנה" - אחד הוא על שישכח השובע, ויפה הביא הרא"ם ראיה, דהא גבי שבלים לא יתכן אכילה - שיהיו השבלים הרעות ניזונות מן הטובות, ועל כרחך צריך לפרש גבי שבלים שיהיו נבלעים השנים הטובות ברעות ולא נודע, הכי נמי גבי פרות - האכילה הוא רמז על "ונשכח כל השובע", לכך פירש רש"י (פסוק ל) שהוא פתרון הבליעה, ולא אמר שהוא פתרון האכילה, כי מן הבליעה יש ללמוד יותר, דהוא רמז על שנשכח כל השובע. ועוד איך אפשר שיהיה פתרון האכילה - שיהיו אוכלים השנים הרעות את הטובות, דאין ספק כי החלום הוא מראה לאדם מה שהוא נגזר מן השמים, ודבר זה שיהיו אוכלים שני הרעב את שני השבע אין זה פועל השם, לכך נכון דברי רש"י ז"ל שלא היה ענין האכילה רק שיהיה נשכח השובע. אף על גב דהיה יוסף מאצר את התבואה (פסוקים מח, מט) - כל כך רעב היה אחר כך עד שלא נודע השובע. אף על גב שאם לא היו ימי שני השובע היה הרעב עוד יותר, אין בכך כלום, כיון שהיה רעב גדול למאד אחר כך, שייך שפיר ולא נודע השובע. ומה שהקשה (הרמב"ן) וכי ליועץ המלך נתנו, יתבאר לקמן (אות טז) שיוסף אמר לפרעה אל יקשה לך על הפתרון למה בא החלום הזה אל פרעה ולא אל אדם אחר, דבשביל כך בא החלום לך ו"ועתה יראה פרעה וגו'" (פסוק לג) כמו שיתבאר:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וַתֹּאכַלְנָה – סִימָן שֶׁתְּהֵא כָל שִׂמְחַת הַשָּׂבָע נִשְׁכַּחַת בִּימֵי הָרָעָב.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)

'(ד). 'ויקץ פרעה: ויישן מיד ויחלום וגו': בין שינה מעט לשינה שנייה רגיל חלום להתחלף לעניין אחר, ועדיין אינו נותן לב להבין שזה חלום הוא, עד שנגמרה שינתו וניעור לגמרי, ואז וייקץ פרעה לבסוף והנה חלום אבל עד עתה לא ידע:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"ותאכלנה הפרות" - על דעתי הוא סימן שיאכלו שני הרעב את שנות השבע ומזה למד יוסף לאמר לפרעה ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות והיה האוכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב כי ראה שהפרות והשבלים הטובות תבואנה אל קרב הרעות ואיננה עצה כי הליועץ למלך נתנוהו רק בפתרון החלום אמר כן ונשכח כל השבע ולא יודע השבע פתרון ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כי ראה שלא היו באכילתן בריאות וטובות רק היו להן למחיה אילו לא אכלו אותן היו מתות בכחשיהן ולא כדברי רש"י שאמר ונשכח כל השבע הוא פתרון הבליעה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ג - ד) "והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן". היינו שלא יהיה הפסק בין שנת השובע להרעב, ואמר עולות אחריהן "מן היאור." שעל ידי יובש היאור יהיה הרעב, ומ"ש "ותעמדנה אצל הפרות," כי תחילה בארץ מצרים היה לחם, ומ"ש ותאכלנה הפרות, כי אח"כ אכל הרעב את השובע ותרעב כל ארץ מצרים ללחם:

<< · מ"ג בראשית · מא · ד · >>