ביאור:בראשית מה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


נאום יוסף[עריכה]

כשם שיהודה דיבר ארוכות בלי הפסקה, כך יוסף דיבר. נאום ארוך של 138 מילים. רואים את התרגשותו. יוסף כבר הכין את הנאום הזה הרבה זמן, והוא בונה את הנאום ממספר חלקים: מסר לאחים, מסר לאביו, ובקשה מהאחים.

נאום לאחים:

אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי, מִצְרָיְמָה.
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ, וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם.
כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ; וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר.
וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה.
וְעַתָּה, לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי הָאֱלֹהִים, וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

מסר לאביו:

מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו: כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף, שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם, רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד.
וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן, וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ; וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ.
וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם, כִּי עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב, פֶּן תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ.

בקשה מהאחים:

וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת, וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין: כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם.
וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי אֶת כָּל כְּבוֹדִי בְּמִצְרַיִם, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר רְאִיתֶם, וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת אָבִי הֵנָּה.

יוסף העבד[עריכה]

יוסף אומנם הוא משנה למלך מצרים, ככתוב: "וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מא מד), אבל למעשה יוסף כבול במצרים ופרעה פוקד עליו: "אֱמֹר אֶל אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ" (ביאור:בראשית מה יז) והוא עצמו אינו רשאי לצאת לכנען, ככתוב: "וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו" (ביאור:בראשית מה כד).

את יחסו של המלך לשריו ראינו:

  • "וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים. וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר" (ביאור:בראשית מ ב)
  • "וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל מַשְׁקֵהוּ" (ביאור:בראשית מ כא) - כלומר לא היתה הצדקה להכניסו לכלא.
  • "וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה" (ביאור:בראשית מ כב) - ייתכן שגם כאן לא היתה הצדקה, אבל המלך כעס וללא משפט הוא תלה.
  • "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (ביאור:בראשית מא מ) - כלומר בהבל פה אדם עולה לגדולה לאן שעור, ובהבל פה הוא נתלה.

ולכן יוסף מבקש רשות מפרעה לשלוח את אחיו ולתת להם מתנות, הוא מכין את אחיו לפגישה עם פרעה, ובזהירות מציע איפה לשים אותם.
למעשה יוסף נשאר עבד במצרים, קשור בשרשרת זהב.

השואת נוסחים[עריכה]

יוסף חוזר על דבריו פעם לאחיו ואחר כך לאביו.
אולם הוא לא מזכיר, בדבריו ליעקב, את ענין מכירתו למצרים. כך הוא רומז שהוא לא יגלה לאביו, הן הדבר נעשה לפי רצון אלוהים והיה לטובה.

באו אלי, ביקש יוסף[עריכה]

מאמץ גדול יוסף עשה כדי לשכנע את אחיו ואביו לרדת למצרים:

  1. כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם.
  2. וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר.
  3. שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם.
  4. וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ.
  5. וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם.
  6. וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת אָבִי הֵנָּה.

למה היה חשוב ליוסף שיעקב יבוא למצרים?[עריכה]

  1. החלום הראשון התגשם, אחיו השתחוו לו עבור האוכל. עכשו יוסף רוצה שהחלום השני יתקיים ואביו ואימו ואחיו ישתחוו לו.
  2. יוסף רצה לקבל את ברכת הבכור מאביו, ואכן כאשר הוא שמע "הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה; וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו, עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם" (ביאור:בראשית מח א).
  3. יוסף רוצה להיות עם משפחתו כדי שבניו יגדלו כבני ישראל ולא כמצרים, הן הוא עצמו לא יכול לעזוב את מצרים.