ביאור:בראשית מה ח

בראשית מה ח: "וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מה ח.

ראו: נאום יוסף

וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים

יוסף ממשיך להרגיע את אחיו. אפילו שאתם רציתם לעשות לי רע, או לנסות אותי אם אלוהים יהיה בעזרי, הנה אתם רואים שהצלחתי ואלוהים היה עימי.

יוסף כאילו אמר: 'הכל נעשה לפי רצונו של אלוהים, כך שאין לכם מה להצטער או לפחד. לא היתה ברירה, הכל הכריח אותכם לעשות את מה שעשיתם ואת מה שקרה לי במצרים.'

וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם

"וַיְשִׂימֵנִי":

"לְאָב לְפַרְעֹה" - מלך אחד - ואני קרוב, דואג, מיעץ, ושומר עליו.
"וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ" - כל ביתו ומשפחתו, עבדיו ומשרתיו - ואני אדון להם.
"וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" - כל ארץ מצרים, אנשיה וצבאם - ואני מושל בהם.

יוסף נתן לעצמו כבוד גדול מאוד, אולם למעשה רואים שפרעה ריגל אחריו בביתו, ושמר עליו שלא יצא ולא יברח מכלוב הזהב שלו. יוסף למעשה נשאר עבד של פרעה וכפוף לרצונו.

ומה יקרה כאשר המשפחה תבוא? האם הוא ישתלט גם עליהם?
יוסף לא הסביר מה יקרה כאשר המשפחה תבוא, אבל היתה לו תוכנית מעולה לישב אותם בגושן.

יוסף קרא לבנו הבכור (מנשה), שם מפואר, בכוונה להמליך אותו אחריו על בני ישראל. אולם כאשר יעקב פיצל אותו לשני שבטים והציב את אפרים מעל מנשה (ביאור:בראשית מח ה), יוסף איבד את הצורך למלוכה. יוסף לא הרע לאחיו, ולא התכונן לקחת פיקוד או לעשות את בניו לשליטים יותר מאשר יעקב העניק לו שני שבטים.

אָב לְפַרְעֹה

כבוד גדול העניק יוסף לעצמו.
השאלה היא - מה נרמז בדבריו?

1. רמז כעוצר של יורש העצר של פרעה, שגם שמו יהיה פרעה

פרעה אמר ליוסף: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (ביאור:בראשית מא מ). כלומר פרעה מינה את יוסף מעל הכל מלבד כסא המלכות וזה שישב עליו. כך קיבל יוסף את החובה להיות עוצר לנסיך הכתר, והוא חייב להתנהג כאב לבן הזה, ואחר כך ליורשו, לכל חיי יוסף.

2. רמז כשר הצבא העליון השומר על פרעה

פוטיפר היה "שַׂר הַטַּבָּחִים" (ביאור:בראשית לז לו). לא נראה שהוא היה טבח ראשי ועסק בבישול, כמו שהיו שר המשקים ושר האופים שחלמו על יין ואוכל, ונאמר בפרוש מה תפקידם בארמון (ביאור:בראשית מ יג).
סביר שפוטיפר היה מפקד הצבא, המשטרה, המשטרה חשאית ואחראי על בת הסוהר המלכותי.

אנו מוצאים בתנ"ך את "נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, עֶבֶד מֶלֶךְ-בָּבֶל" (מלכים ב כה ח), שהיה מפקד הצבא שטובח אנשים, ולא עובד במטבח.
נאמר "וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף, וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל" (ביאור:בראשית לט ו), ואם הוא היה טבח במטבח המלך, אז הוא היה אוכל מאכלי מלכות שהוא הכין למלך, במיוחד שהוא חייב לטעום כל מאכל למלך כדי למנוע הרעלה, ולא היה בא במיוחד הביתה לאכול.
נאמר שבאחוזתו של פוטיפר היה בית הסוהר המלכותי לשרי המלך ונכבדיו, ככתוב: "וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר, בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֶל בֵּית הַסֹּהַר" (ביאור:בראשית מ ג)
לא נאמר שפוטיפר שרת את המלך כטבח, או עסק באוכל.
כראש הצבא, פוטיפר היה החשוב בשרים והעשיר ביותר, הן לאחר נצחון צבאי הוא יכול לקחת שלל כרצונו. לכן סביר שהישמעאלים ימכרו את יוסף לו, כי הוא היה משלם את התשלום הגדול ביותר.
הדבר הראשון שפרעה עושה לאחר מינוי של יוסף למשנה למלך, זה להעביר את פוטיפר מתפקידו, למנות אותו לכהן עליון לאל רע (אל השמש המצרי) ולשנות את שמו בהתאם, ככתוב: "וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן" (ביאור:בראשית מא מה). פרעה עשה זאת כי הוא לא הרגיש בטוח כאשר שר הצבא והמשנה למלך הם אדון ועבד, ואב וחתנו.

לסיכום, ניתן להניח שפוטיפר היה שר הצבא, ולאחר שהוא הועבר מתפקידו להיות כהן, יוסף, שהחזיק בטבעת המלך (ביאור:בראשית מא מב), קיבל או לקח את הצבא.
ולכן כאשר יוסף יוצא לקבור את אביו במערת המכפלה, בלי לבקש רשות מפרעה לקחת את הצבא, יוסף מארגן צבא כבד, ככתוב: "וַיַּעַל עִמּוֹ, גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים, וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד" (ביאור:בראשית נ ט) ולוקח את "כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית נ ז). בצורה זאת הרחיק יוסף את כל נכבדי מצרים, שהיו מסוגלים למרוד בפרעה, בזמן העדרו, וכך הוא שמר על פרעה.

וכך, אם יוסף היה מפקד הצבא, אז הוא הרגיש שהוא זכאי להכתיר את עצמו כמו "אָב לְפַרְעֹה": שומר, מגן, מפרנס, מנחה, יועץ.

וזאת כפי שאמר אלוהים לדוד אודות בנו שלמה: "הוּא יִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן וַאֲנִי לוֹ לְאָב וַהֲכִינוֹתִי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם" (דברי הימים א כב י).

3. רמז לטרוניה נגד יעקב אביו שלא שמר עליו

ייתכן שיש כאן טרוניה נגד יעקב שלא שמר על בנו האהוב, נסיך הכתר, וחשף אותו לסכנה, כששלח אותו לאחיו הכועסים ללא שמירה (ביאור:בראשית לז יד). ולכן יוסף לא אומר לאחיו להגיד את זה לאביו (ביאור:בראשית מה יג), והם באמת לא אומרים את זה ליעקב (ביאור:בראשית מה כו).