ביאור:בראשית מה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מה ז: "וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה."



ראו: נאום יוסף

וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם[עריכה]

אחת מהדרכים שהיהודים, וכל שאר העמים, מתפזרים בגולה זה לשלוח נציגים שילמדו, יבחרו מקום ישתקעו ויקימו בסיס, ומשפחתם תבוא אחריהם.

יוסף הבין שהחלום השני, שהשמש והירח והכוכבים מסמלים את אלוהי מצרים. יוסף הבין שהחלום מראה לו שעתידו ועתיד משפחתו הוא במצרים, וזה רצונו של אלוהי ישראל. יוסף היה בטוח שהוא עושה טוב כאשר הוא מוריד את משפחתו למצרים. יוסף הבין שהוא לא יכול לצאת ממצרים, ולכן הוא התאמץ להביא אותם. יעקב לא היה כל כך בטוח שזו כוונת אלוהים ולכן יעקב שאל את אלוהים: "אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת" (ביאור:בראשית מה כח), כלומר ביקור זמני וקצר. אולם אלוהים עונה לו: "אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם" (ביאור:בראשית מו ג).

לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה[עריכה]

"לִפְלֵיטָה" – פליט הוא אדם שנפלט, נמלט, שרד וניצל ממות, ככתוב:

  • "וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי" (ביאור:בראשית יד יג).
  • "וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה" (ביאור:בראשית לב ט).
  • "וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה"

הפליט ששרד הפסיד דבר מה כאשר הוא נמלט, אבל הוא הבסיס להצלחה עתידית, במידה והפליט ינצל את כשרונתיו ויכולתו במקום החדש שבו הוא יתישב.

יוסף רואה באחיו ומשפחתו פליטים שניצלו ממוות. הם אומנם איבדו את אדמתם, אבל למזלם יוסף מקבל את כולם, והם יהיו קבוצה גדולה וחזקה במצרים בזכות כשרונותיהם. יוסף צופה להם עתיד טוב של הצלחה וגדילה, ככתוב: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם" (שמות א ז).

יוסף כבר הכין לאחיו את ארץ גושן, שהיתה בתחתית הדלתה של הנילוס, והיתה נטושה ממצרים בגלל הביצות, התניינים והיתושים שמנעו חקלאות, אבל התאימו במיוחד, לאחר ניקוז, למקנה של בני ישראל.