ביאור:בראשית מה כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מה כג: "וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ."



וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת[עריכה]

משמעות המילה "כְּזֹאת": דומה ל, כמו, את זאת, כך.

  • האם זאת מילה חיונית הפונה לפסוק הקודם - כלומר לאביו הוא שלח כמו לבנימין : "שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף, וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת" (ביאור:בראשית מה כב) ובנוסף עשר חמורים ... . אולם אז, אחרי ׳כזאת׳ חסר ׳ו׳ או ׳עם׳.

או

  • האם זאת מילה מיותרת המתחילה את הרשימה - "וּלְאָבִיו שָׁלַח ... עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם ...", ואז ׳מטוב מצרים׳ יכול לכלול שמלות וכסף.

רואים את אהבתו הגדולה של יוסף לאביו ואת שאלותיו הרבות לשלומו. סביר להניח שאת המתנה הגדולה ביותר יוסף נתן לאביו, ליעקב, לכן אפשר להניח שיעקב גם הוא קיבל כבנימין, ובנוסף הוא קיבל את הרשימה המופיעה של חמורים ואתונות. את העגלות השיבו לפרעה בסוף המסע.

נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם[עריכה]

יוסף הבין שאת המנחה "מִזִּמְרַת הָאָרֶץ" שהוא קיבל: "מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (ביאור:בראשית מג יא), יעקב שלח לו, לכן יוסף הכין לו מנחה בחזרה "מִטּוּב מִצְרָיִם".
סביר שיוסף התכוון שיעקב יעשה מסיבה לכל משפחתו ובני ביתו, לכבוד מציאת יוסף, וכולם יחגגו במנחה שיוסף שלח. לא נאמר שיוסף התכוון שיעקב יעשה משתה, ולא נאמר שיעקב עשה זאת.

עֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם[עריכה]

יוסף נתן מתנות בעשרות. גם יעקב נתן לעשו מתנות בעשרות ובמאות (ביאור:בראשית לב טז).
נראה שהמספר עשר היה חשוב בתרבות המצרית והעברית, והספירה במקרא היתה על בסיס 10. ‏[1]

חלק מהמתנה היו החמורים והאתונות עצמם ולא רק המטען, כשם שיעקב נתן לעשו. יעקב לא החזיר את בהמות המשא ליוסף (שנשאו את המנחה).

מָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ[עריכה]

לדרך מתכוון לדרך מהממרא בחברון, דרך באר שבע עד גושן במצרים ולתקופת מה בגושן עצמה. כמובן שצריך לקחת יותר, כי יכולים להיות עיקובים בגלל סערות וסופות חול. יוסף היה יכול להשאיר חלק מהעגלות בדרך כי במילא ישתמשו בחלקם רק בדרך למצרים, אז אין צורך לסחוב הכל לכנען, אבל יוסף לא עשה זאת, ייתכן בגלל הצורך בשמירה מיוחדת על הנקודות האלה.
מזון "לְאָבִיו" כלל את כל משפחתו וגם אוכל ל"מִקְנֵיהֶם" (ביאור:בראשית מו ו), אלא אם האחים בעצמם דאגו לאוכל לצאן ולבקר לאורך הדרך במדבר סיני ולאורך דרך המלך.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ 0^10, 1^10, 2^10 וכך הלאה. היתה הכרה בנקודה העשרונית, וכך נאמר "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים" (ביאור:בראשית כג א).
    הנקודה העשרונית היתה ידועה בבל לפני תקופת האבות למרות שהם השתמשו בבסיס 60, ומעגל, גלגל לעגלה, חולק ל360 חלקים.