ביאור:בראשית מה כב
בראשית מה כב: "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מה כב.
וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת
[עריכה]חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת ... וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת
[עריכה]גם לאחים וגם לבנימין יוסף נתן "חֲלִפֹת שְׂמָלֹת". "חֲלִפֹת שְׂמָלֹת" מופיעה ברבים ולא רק 'שמלה' אחת, ביחיד. כלומר כל אח קיבל חבילת שמלות, שכללה לפחות שנים או יותר פריטים, ובנימין קיבל חמש חבילות. כאשר יוסף הובא לפרעה מהבור נאמר: "וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו" (ביאור:בראשית מא יד), כלומר חבילת שמלות היתה לבוש אחד.
השמלות שקיבלו אחיו היו כסמל שהם מקבלים את תרבות מצרים, מקבלים את מרותו של פרעה ומצטרפים לעם המצרי. השמלה היתה כדגל נאמנות שהאחים נושאים איתם.
בשמלות האלה הופיעו חמשת האחים לפני פרעה, ככתוב: "וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים; וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה" (ביאור:בראשית מז ב), כי לבטח האחים הופיעו בלבוש מכבד לפני פרעה, ומה יותר מכובד מאשר ללבוש את תפארת בגדי מצרים, שהם קיבלו מיוסף.
נָתַן
[עריכה]המילה "נָתַן" לא תמיד מעבירה בעלות. הנה כתוב: "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף" (ביאור:בראשית מא מב) ואין ספק שיוסף לא קיבל בעלות על הטבעת.
האחים לא קיבלו רשות למכור או להרוס את השמלות כרצונם. הם הבינו שחובה עליהם לשמור על השמלות ולהשתמש בהם כדי להראות שהם מכובדי מצרים, אחיו של המשנה למלך, ובהם להופיע לפני פרעה. בנימין קיבל כסף, וסביר שהכסף עבר לבעלתו של בנימין, ויוסף לא יבקש את הכסף חזרה או ידרוש שימוש מיוחד.
למה בנימין קיבל יותר?
[עריכה]ראו: ביאור:מדוע הפלה יוסף בין האחים
כאשר האחים הפשיטו את יוסף מכותנתו ומכרו אותו לעבדות "בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף" (ביאור:בראשית לז כח) הם קיבלו את שכרם: כותונת וכסף. אחרי 22 שנים, הריבית על הכסף ועל ערך הכותונת שהם הרסו ולכלכו בדם, הגיע לפי דעתו של יוסף ל"שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת". [1]
בנימין לא מבין בכסף, ולכן למעשה הוא לא קיבל מתנה -- משפחתו וילדיו יקבלו את הכסף.
אומנם האחים לא קיבלו כסף, אולם הם קיבלו חזרה את הכסף שהם הביאו לקנית התבואה, פעמים (ביאור:בראשית מב כה), (ביאור:בראשית מד א). כך שגם הם קיבלו מתנת כסף הגונה ביותר, אולי אפילו עולה בערכה על 300 הכסף שנתן יוסף לבנימין, הן המצרים שילמו עבור האוכל: שנה בכספם, שנה במקנם, שנה באדמתם, ושנה בגופם (ביאור:בראשית מז יז-כג).
האחים הבינו שיוסף לא סלח להם למרות דבריו: "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ, וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה" (ביאור:בראשית מה ה). יוסף אומר שהם לא יתעצבו, אבל בשום מקום יוסף לא אומר שהוא סלח להם. אפילו לאחר מות יעקב, יוסף אומר: "וְעַתָּה, אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם; וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם" (ביאור:בראשית נ כא), ואפילו זה לא מראה שהוא סלח להם.
יוסף העניק לאחים רק חליפה אחת ואי אפשר להשתמש בה כל יום. ייתכן שיוסף רומז לאחים שהוא מזמין אותם למצרים, אבל הם חופשיים לעזוב ולעשות כרצונם. הם יהיו מצרים רק זמן חלקי של השבוע. אם הם רוצים להראות מצריים בשאר הזמן הם מוזמנים לקנות בגדים לעצמם. אולם בנימין קיבל מספיק חליפות לכל יום, כלומר את בנימין יוסף ישאיר אצלו בלי להתחשב בדעתם של יעקב והאחים, כדבריו: "הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ, הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד, וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם" (ביאור:בראשית מד יז).[2] יוסף רומז להם כשם שענו שמעון ולוי ליעקב בעניין דינה אחותם: 'בנימין הוא שלי' .
שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף
[עריכה]הכתוב מדגיש שבנימין קיבל "שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף" והאחים לא קיבלו כסף בכלל.
הסכום הזה "שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף" הוא סכום גדול ומכובד, הן אברהם קנה שדה ומערת קבר תמורת "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר" (ביאור:בראשית כג טז).
לפי דעתי (אילן סנדובסקי), בנימין היה ילד מיוחד שלא הבין מה קורה סביבו (ראו: ביאור:בראשית מג טו), ובטח שלא היה צריך כסף או ידע מה לעשות עם זה. גם סביר שיעקב והאחים דאגו לכל מחסורו, כך שהוא לא צריך כסף.
- אז למה יוסף נתן לו?
- הדגש הוא לא שבנימין קיבל, הדגש הוא שהאחים לא קיבלו.
יסוף הודיע לאחים, 'אתם תבאו למצרים "וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם" (ביאור:בראשית מה יא), וגם כשהרעב נגמר לאחר קבורת יעקב, יוסף אומר: "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת טַפְּכֶם" (ביאור:בראשית נ כא).
"מְכַלְכֵּל" - שורש 'כלכל' או 'כול' - מפרנס, מספק צרכי מזון לצורכי הקיום שלו. לדוגמא: ""נלאֵיתִי כַּלְכֵּל ולֹא אוּכָל" (ירמיה כ ט). אולם השורש מכיל גם את המשמעות "טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט" (תהלים קיב ה), אדם שעושה טוב, עוזר, מעריך, שוקל בחשיבות.
ניתן להבין שיוסף מתכוון שהוא יפרנס את משפחות רק לצורך הקיום שלהם, ולא יותר, במידה מוגבלת, במשורה.
- הם לא יהפכו לנסיכים במצרים, אוכלים על שולחנו.
- הוא לא יספק להם מותרות.
- הם יעבדו ויפרנסו את עצמם, ישמרו על כבודם, ויוסף רק יעזור במקרה חירום.
קנאה
[עריכה]ראינו שהאחים קנאו ביוסף "כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו" (ביאור:בראשית לז ד), ויעקב עשה לו "כְּתֹנֶת פַּסִּים" (ביאור:בראשית לז ג). האחים חששו להיזרק מברכת אלוהים כמו לוט, ישמעאל ועשו. עכשו יוסף מפלה את בנימין מכל אחיו בכסף ובבגדים. אולם האחים לא פעלו נגד בנימין וגם לא נגד יוסף. האחים התבגרו והבינו שאלוהים לא דחה אותם. שיוסף שרת את מטרתו של אלוהים להציל אותם. שהם כולם שווים - בני ישראל. לא יוסף ולא יעקב יחליטו את גורלם.
האחים קנאו ביוסף בגלל בגד המלכות שהוא לבש. עכשו יוסף מרגיע אותם וכאילו אומר להם: כל אחד מכם הוא אבי משפחה, אבי שבט, אחד מנשיאי בני ישראל - הנה גם לכם בגד מלכות, והגיע זמן לשכוח את הקנאה ההיא.
הערות שוליים
[עריכה]