ביאור:בראשית מה יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית מה יח: "וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מה יח.

ראו: פקודת פרעה

וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם[עריכה]

פרעה מציע חוזה: אתם תעשו כך, ובתמורה אני אעשה כך.
אתם וביתכם תבאו אלי - ואני אתן לכם "אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ".

פרעה לא יכול לתת הבטחה כזו למספר אין סופי של שנים. הוא מבטיח בחייו, וייתכן שחיי יורשו ששמע את ההבטחה (השווה: Rule Against Perpetuity מוגבל ל21 שנים לאחר מות האחרון שהיה בחיים ומעורב להבטחה).

וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ[עריכה]

לרוב הכהנים קיבלו את שמנת וחלב הארץ לקורבן: "וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ קָרְבָּנוֹ, אִשֶּׁה לַיהוָה אֶת הַחֵלֶב" (ויקרא ג יד). פרעה מעניק למשפחת יעקב מעמד של כהונה, ייתכן שבזכות אלוהים שהציל אותו מרעב.

אכילה זאת פעולה זמנית, והאוכל נכלה. פרעה לא נתן חלקה בכנען לצמיתות. בני ישראל לא קנו אדמה עם בעלות תמידית. בני ישראל קיבלו זכיון לשבת על אדמת פרעה, ולאכול את פירותיה של האדמה.

וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם[עריכה]

ההצהרה נשמעת כמו מתנה נפלאה, בחינם.

פרעה אמר זאת ליוסף. יוסף לא אמר את זה למשפחתו. כאשר אחיו של יוסף ביקרו את פרעה, פרעה אמר ליוסף בנוכחותם: "בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ, יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן", ומיד פרעה הוסיף את התשלום שבני ישראל ישלמו לו עבור המגורים בגושן: "אִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל, וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי" (ביאור:בראשית מז ו).

כאשר בני ישראל התישבו בארץ גושן: מצרים לא פונו כדי לתת לבני ישראל את האדמה הנפלאה הזאת, לא לקחו לאצילים את האדמה, לא נוצרה שנאה וקנאה נגד בני ישראל. ניתן להבין שהאדמה היתה חסרת בעלים, ולא בשימוש חקלאי. האדמה היתה בתחתית הדלתה של הנילוס, בביצות טובעניות שורצות תנינים ויתושים. האדמה לא היתה ראויה לחקלאות, אבל אחרי ניקוז הביצות האדמה היתה מעולה למקנה של בני ישראל, והמקנה לא זיהם את המים של המצרים במעלה הנהר. לא היתה הגבלה ליבש עוד ועוד ביצות, ולכן לבני ישראל לא היתה הגבלה לגדול מאוד. כך בני ישראל הגדילו את טוב ארץ מצרים וגם להם היה טוב מאוד.

מאז עד היום בני ישראל אוהבים לנקז ביצות וליצור אדמות נפלאות.

שפתם של שליטים[עריכה]

לשליטים יש שפה שונה מאשר לאנשים רגילים.

  • כאשר שליט אומר: 'אני אתן לך את הטוב בארצי' – אתה מקבל אדמה חסרת ערך לשליט, וחייב לעבוד קשה כדי לעשות אותה לטובה ביותר בארצו, ואם תכשל, אדם אחר יקבל את האדמה.
  • כאשר שליט אומר: 'אם יש לך אנשי חיל לטפל במקנה שלי' – זאת פקודה לקחת את המקנה של השליט, וללא תשלום נוסף, לדאוג שהמקנה של השליט יצליח בצורה נפלאה.
  • כאשר שליט אומר: 'אני מקווה שאתה תעזור למוישה' – השליט איים שאם לא תעזור למוישה, אז אתה ומשפחתך תומתו, והוא מקווה שאתה מבין מה אתה צריך לעשות.