ביאור:בראשית מב טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד וְיִקַּח אֶת אֲחִיכֶם[עריכה]

ואז באה המכה שיוסף הכין להם - עכשו אתם תעשו זאת! אח אחד יחזור ללא אוכל למשפחה ויביא את בנימין.
יוסף מדבר ומדבר, וכל זה כדי לשכוח ולהשכיח את עיקר הנושא: "וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ" (ביאור:בראשית מב יג)

שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד[עריכה]

יוסף רוצה להחזיק את רובם כאסירים. הוא לא רוצה לתת להם ללכת ממנו ולחזור לביתם.
יוסף רוצה לראות איך האחים יגיבו, את מי הם יבחרו לשלוח? מי מהם חזק לדבר עם יעקב? מי הוא המנהיג? מי זרק אותו לבור, ומי מכר אותו לעבדות?

וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ[עריכה]

צורת הדיבור היא שהאחים יתנדבו להאסר. יוסף לא אומר שהוא יאסור אותם "ואתם תאסרו" מעצמכם. יש הקלה במשפט שהם לא יהיו בבית האסורים עם פושעים, אלא פשוט יהיו אסורים מללכת הביתה ויהיו במשמרת איתו. יוסף מעביר אותם את החיים שהם העניקו לו, מכניס אותם לשני הבורות ששמו אותו בהם. לפחות יוסף לא הפשיט אותם מבגדיהם.
יפה שהם לא אשמים עד שתוכח אשמתם.

וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת אִתְּכֶם וְאִם לֹא חֵי פַרְעֹה כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם[עריכה]

יוסף חוזר על דבריו מהפתיחה: "הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵכֶם לֵאמֹר מְרַגְּלִים אַתֶּם. חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה, כִּי אִם בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה" (ביאור:בראשית מב טו).

פעמיים יוסף נשבע בשם פרעה שהוא יפגע בהם. לאחים האיום היה ברור ותקיף מאוד. פקודה של המלך, ושבועה בשם המלך אי אפשר לשנות. ברור שיוסף לא האמין שפרעה הוא אלוהים, אבל אחיו לא ידעו שהוא צוחק עליהם, והוא יכול לשנות את פקודותיו. ואכן יוסף משנה את פקודתו להחזיק אותם עד שאח אחד יביא את בנימין, ולאחר שהם היו שלושה ימים בכלא, יוסף שולח אותם הביתה ומחזיק רק אח אחד.

מזה לבד האחים היו צריכים להבין שהשליט הוא רחמן, וששבועתו בשם פרעה אינה חשובה בעייניו.