ביאור:בראשית מב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מב ב: "וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת."



שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם[עריכה]

היו שמועות, כולם שמעו, אבל אחיו של יוסף עשו את עצמם כלא-יודעים. הם ידעו לאיפה שיירת הישמעאלים הלכה, ואיפה הישמעאלים מכרו את יוסף.
האחים לא רצו לצאת למצרים וחיכו שיעקב יפתח בשיחה.

וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת[עריכה]

הפעם יעקב אומר את המשפט הזה, בהמשך יהודה יסביר ליעקב: "וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת, גַּם אֲנַחְנוּ גַם אַתָּה גַּם טַפֵּנוּ" (ביאור:בראשית מג ח). אין מילים יותר משכנעות מהמילים שאומרם מקבל אותם חזרה.