ביאור:בראשית מב ו
בראשית מב ו: "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מב ו.
התגשמות חלום הנבואה הראשון[עריכה]
יוסף חשב: 'הנה אתם באים לאלומתי, המלאה בר, וניצבת, ואתם חסרי אוכל משתחווים לאלומתי אפים ארצה, ונותנים לי כבוד אפילו יותר ממה שחלמתי.'
- האם ברגע זה חלום הנבואה הראשון מתגשם?
יוסף חלם חלום וסיפר לאחיו: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה; וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (ביאור:בראשית לז ז).
אולם בנימין לא איתם, והם לא השתחוו ליוסף ביודעין. הם נתנו כבוד לשליט מצרים ולא ליוסף. לכן בשלב זה הנבואה לא התקימה במלואה.
וְגַם נִצָּבָה[עריכה]
כפי שיוסף חלם לאחיו, אלומתו נצבת והוא עומד לפניהם "הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ", שלטון ללא מצריים.
וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ[עריכה]
בפקודת פרעה, יוסף הוא השליט. ובדברו הוא מחלק אוכל, וגובה שכר כרצונו, מכל "עַם הָאָרֶץ".
עַם הָאָרֶץ[עריכה]
- בתקופת המשנה "עַם הָאָרֶץ" פנה לפשוטי העם, דלים, בורים, עניים, וכך נשאר הפרוש היום.
- אולם בתנ"ך "עַם הָאָרֶץ" הם נכבדי העם, מנהיגיו, ככתוב: "וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר הוּא פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר, וְאֵת הַסֹּפֵר שַׂר הַצָּבָא, הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ; וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ, הַנִּמְצְאִים בָּעִיר" (מלכים ב כה יט). אין ספק ש"עַם הָאָרֶץ" לא היו פשוטי העם, חסרי ערך, תרבות או השכלה אשר הובלו ל"מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְמִיתֵם בְּרִבְלָה" (מלכים ב כה כא). כתוב שאת "דַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כב יב).
כידוע בכל עיר אספו בר בשביל העיר עצמה, לכן יוסף לא היה צריך לתת להם אישית את הבר. פקידיו של יוסף חילקו את הבר בערים המצריות למצרים.
יוסף, אישית, חילק לנכבדי העמים. יוסף ידע שאחיו יבאו למצרים, כי לבטח הרעב בכנען גרוע יותר מאשר במצרים. יוסף אישית היה "הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ", וכך האחים העשירים והתקיפים, מנכבדי כנען, היו חייבים לבוא לפניו.
הוּא הַמַּשְׁבִּיר[עריכה]
איך התבצעה חלוקת הבר לאנשים ללא מהומות, גנבות ושוק שחור?
מוסבר בילקוט מעם לועז בראשית ב, עמ. תשלט:
- בעלי משפחה הורשו להכנס למצרים לשבור בר - לכן עשרת האחים הולכים ללא עבדים.
- מותר לכל איש להביא רק חמור אחד - כדי להגביל את הכמות למשפחה אחת, ולמנוע שוק משני מופקע.
- כל איש חייב להרשם ולדווח את גודל משפחתו ושם אביו וזקנו - כדי לוודא שאין רמאים וכפילויות.
- יוסף לא היפלה ואיפשר לכל הבאים מכל העמים והארצות לקנות אוכל.
כך היו הרבה אנשים בדרך, כל אחד לוקח כמות קטנה ואינו יכול למכור במחיר מופקע, ושודדים לא יכולים להתקיף את האנשים הרבים.