ביאור:בראשית מב י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מב י: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אֲדֹנִי וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל."



תגובת האחים[עריכה]

יוסף האשים את אחיו: "מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם" (ביאור:בראשית מב ט). האחים מתנצלים:

  • הכחשה - "לֹא אֲדֹנִי" - אנחנו לא מרגלים.
  • השפלה עצמית - "וַעֲבָדֶיךָ" - אנחנו נתונים בידך לעשות בנו כרצונך, אבל אנחנו לא מרגלים.
  • הסבר - "וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל" - זה דבר אמת, אבל הם כבר אמרו את זה ורק אחר כך הוא האשים אותם בריגול, כלומר הסבר זה הוא חסר ערך, ולכם הם ממשיכים.
  • "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ" (ביאור:בראשית מב יא) - אנחנו משפחה ולכן באנו יחד, ולא לוחמים או ראשי צבאות שבאים לרגל. איך הוא יכול לדעת שזה אמת?
  • הם מבינים שהתשובה היא חסרת ערך ולכן מוסיפים "כֵּנִים אֲנַחְנוּ" (ביאור:בראשית מב יא). כל אחד שטוען שהוא ישר, סימן שהוא משקר.
  • ובחוסר ברירה הם מוסיפים בשנית: "לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים", לא בעבר ולא בהווה. הם כבר אמרו את זה, ואין להם הוכחה שהם לא מרגלים.

האחים כבר ניסו למצוא את יוסף וייתכן ששאלו מסביב, כך שהיה ליוסף הצדקה לשאול אם הם מרגלים. חוץ מזה הוא רצה לתת להם הזדמנות לספר שהם באמת איבדו את אחיהם, ובהזדמנות שהם במצרים, הם רוצים למצוא אותו ולהציל אותו. אולם האחים פחדו להודות שהם מכרו את אחיהם לעבדות וייתכן שיוצאו להורג על פשעם.

האחים התנצלו. מכאן יוסף הבין: שהם יודעים שהם עברו עבירה, שהם מאוחדים, שהם באו לחפש אותו, שבנימין חי והם השאירו אותו בביתו כי הם פחדו שהוא יפגע, שהם קונים אוכל גם לבנימין ומשפחתו, ושאביהם חי.