ביאור:בראשית מב ה
בראשית מב ה: "וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מב ה.
וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים
[עריכה]האחים באו בקבוצה גדולה של עשר אנשים נכבדים, כל אחד אבי משפחה, אבל הם ניסו להסתתר "בתוך" הקהל כדי שלא ישימו לב אליהם.
האחים הצטרפו להולכים למצרים, ועמדו בתור לקנות אוכל.
כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן
[עריכה]הדגש הוא על כנען, כי למצרים יש את הנילוס המביא מים מאפריקה ולא נאמר שהמים בנילוס התיבשו.
בכנען המצב היה קשה יותר כי אם אין גשם במועדו, התבואה לא מבשילה.
לא נאמר שבני ישראל היו צמאים למים, והם לא עברו מחברון לשכם או לכנרת כדי למצוא מים. לא נאמר שהיו מלחמות בכנען בין הקבוצות השונות על שארית המים או האוכל.
לא ברור למה בני ישראל רעבו, הן הם היו רועי צאן, ואפילו אם יש בצורת, והתבואה לא מבשילה, הצאן יכול לאכול את העשבים שגדלו. בהמשך בני ישראל ירדו למצרים עם צאן רב, כלומר לא חסר להם בשר וחלב למאכל.
כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן
[עריכה]לא נאמר שהיה רעב כבד בחרן, או בארם. לא נראה שבני לבן באו למצרים.
- אברהם אסר על עבדו לקחת את יצחק לצפון, ככתוב: "הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה" (ביאור:בראשית כד ו).
- יעקב ולבן נשבעו: "אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת, לְרָעָה" (ביאור:בראשית לא נב).
סביר שבני ישראל לא רצו לשוב לחרן בבושת פנים, וכשלון של אלוהים לשמור על העם הנבחר. בנוסף בצפון לא אגרו אוכל ולא יהיה להם עודפים למכור, בלי לגרום למתח ואלימות.
אולם שאר המתנחלים מהמעצמות בצפון, כל המהגרים שהתישבו בכנען, "וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי, וְאֶת הָרְפָאִים" (ביאור:בראשית כ טו), יצאו מכנען וישובו לארץ מולדתם למצוא אוכל, וכך אלוהים הקטין את האוכלסיה שתוחרם, בשוב העם לארץ המובטחת.
תוכניתו של אלוהים
[עריכה]אלוהים הביא רעב על כל הארץ - כולל מצרים וכנען.
אלוהים במעשה אחד מביא מספר תוצאות רצויות - שבעה במכה אחת.
- קיים את נבאותו של יוסף.
התוכנית התחילה שנים רבות לפני הרעב, וכך אלוהים הראה שיוסף נבחר להנהיג את אחיו ולהציל אותם. - הראה את גדולתו ושלטנו של אלוהים כאל עליון ויחיד.
כל תוכניתו של אלוהים כפי שיוסף ואחיו זיהו נועדה לקדם את האמונה באלוהינו. - נסיון של בני ישראל ואמונתם באלוהים.
אלוהים ניסה את בני ישראל לראות אם הם ישארו מאוחדים, ירדו למצרים ולא ישבו לחרן, יאמינו שאלוהים העניק להם את הארץ המובטחת ויעזור להם לשרוד רעב זמני. - בנית עם חזק, עשיר ותקיף.
בכנען בני ישראל לא יכלו להתרבות בלי להתחתן בכנענים, להתאחד איתם, לאבד את תרבותם, ולא להיות מסוגלים להחרים אותם, כפי שאמר חמור מלך שכם: "אַךְ בְּזֹאת יֵאֹתוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ, לִהְיוֹת לְעַם אֶחָד" (ביאור:בראשית לד כב).
במצרים בדלתה הדשנה בני ישראל יתעשרו ויתרבו, אחר כך ישועבדו וישמחו לצאת לקבל את התורה ואת הארץ המבוטחת. - בידוד בני ישראל מטמיעה במצרים.
בני ישראל עבדו בצאן והיו מתועבים על המצרים בגלל הריח הרע, והנזק שהצאן גורם לשדות ולמי הנילוס. כאשר בני ישראל התישבו בביצות הדלתה חסרות אנשים בגלל שהאזור היה שורץ תניני ענק, להקות יתושים, ומחלות, הם התבודדו מהמצרים ולא נטמעו בתרבותם. - פינוי כנען מעמי הצפון.
ממעצמות הצפון באו עמים שונים להתנחל בכנען (כשם שאברם בא). המתנחלים האלה הפעילו לחץ על מצרים בנסיון להכנס למצרים ולכבוש אותה. לכן יוסף האשים את אחיו שהם מרגלים שבאו לכבוש את מצרים (ביאור:בראשית מב ט). כאשר בא הרעב המתנחלים פחדו לרדת למצרים לבקש עזרה ושבו לארצם בצפון. כך אלוהים הקטין את מספר המתנחלים והקל על בני ישראל לכבוש את הארץ בשובם ממצרים. - שם רע לכנען.
כל עמי הצפון ראו שכנען, בניגוד למצרים ולמעצמות הצפון, צפויה כל מספר שנים לרעב כבד ומתמשך. אדם יעדיף לא להתנחל במקום כזה, וכך הארץ המובטחת תשאר רק לבני ישראל, שאלוהים הבטיח להם שהיא תהיה ארץ זבת חלב ודבש למאמינים בו. ואכן כאשר בני ישראל יצאו מכנען הארץ חדלה מלתת את יבולה, והתרוקנה מתושבים עד שבני ישראל חזרו לארצם האהובה.