ביאור:בראשית מב יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל מִשְׁמָר שְׁלֹשֶׁת יָמִים[עריכה]

וַיֶּאֱסֹף[עריכה]

"וַיֶּאֱסֹף" - שורש 'אסף' - "אָגַר, גִּבֵּב, גָּרַף, לִקֵּט, עָרַם, צָבַר, צָמַת, קִבֵּץ, קָוָה" (מילוג), כמו: לחבק להביא קרוב. המילה מציינת איסוף תבואה "וַיִּקְבֹּץ" (ביאור:בראשית מא מח), "וַיִּצְבֹּר" (ביאור:בראשית מא מט).

בחירת המילים היא מדויקת: הוא לא זרק אותם, הוא לא השליך אותם (ביאור:בראשית לז כד), או "וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר" (ביאור:בראשית לט כ) ללא הגבלת זמן. אלא הוא אסף.

כבר אנו מרגישים שזה לא בית סוהר בכלל, והם לא נזרקו לצינוק, ללא אוכל ומים, בחושך ולבד. לא היכו אותם לספר את האמת. רואים שאין נסיון לגלות את האמת.

אֶל מִשְׁמָר[עריכה]

הם היו אסופים תחת משמר. לא נאמר דבר על הארוח שהם קיבלו.
הם היו שמורים מלעזוב אבל גם שמורים מפגיעה על ידי אנשים זרים מבחוץ.

שְׁלֹשֶׁת יָמִים[עריכה]

זה בעייתי

האם האחים ידעו שזה לשלושה ימים בלבד?
האם האחים היו יכולים לצאת קודם, במידה והם יסכימו להצעתו של יוסף?

האחים ידעו שהם צריכים לענות ליוסף, והוא לא בקש תשובה. מכאן שהם חיכו שהוא יביא אותם לפניו, וידרוש תשובה, אבל בנתיים הם לא חוזרים הביתה, יעקב ומשפחתם רעבים ללחם, ודואגים למה האחים מאחרים לשוב. הם גם דאגו מה קרה לחמורים שלהם ולכסף בשקים - אפילו אם הם ישתחררו, הם לא יוכלו לקנות תבואה למשפחתם.
יוסף נתן להם להרגיש איך זה להיות בבית הסוהר כאשר אתה לא יודע מתי תצא ואם שכחו את קיומך.

מה האחים דיברו?[עריכה]

לבטח יוסף הקשיב להם ככתוב: "וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף" (ביאור:בראשית מב כג).
האחים התנהגו בכבוד: לא רבו, לא התוכחו, לא האשימו ולא נשברו. הבינו שאין אפשרות כזו. האחים ידעו שיעקב לא ישלח את בנימין, ואז הם יומתו. הפתרון שהשליט הציע הוא בלתי אפשרי, לכן הם ישבו בשקט וחיכו.

יוסף פחד מאחיו[עריכה]

יוסף פחד שאחיו יספרו במצרים את החלום השני, פרעה ישמע יזהה אותו ויפטר אותו. לכן יוסף הפחיד את אחיו ואיים עליהם בעונש מוות אם הם ימשיכו לרגל ולחפש, ולא יעשו במהירות את פקודותיו.

לכן הוא שמר אותם אצלו במאסר, והפחיד אותם לברוח מהר לכנען.

מדוע האחים לא הסכימו לשלוח אח אחד?[עריכה]

האחים ידעו שבנימין הוא ילד מוגבל, שאינו מבין מה קורה סביבו ואינו מדבר.
בזמן ההוא ועד ימינו, אנשים חוששים מאנשים מוגבלים, מסתייגים מהם, ואפילו מתנהגים בצורה עויינת.
מסוכן היה שאח אחד לבדו ילך עם בנימין וישמור עליו. מסוכן היה לאח ולבנימין, ולכן האחים לא היו יכולים לבחור אח אחד בלבד שילך להביא את בנימין.
הם גם חששו שהשליט המצרי יכעס עליהם שהם מביאים אדם פגום כזה לפניו, אדם שיכול להדביק אותו במחלת מוח.