ביאור:בראשית מב יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבהרה: דף זה הוא דף במרחב הביאור של ויקיטקסט. משמעות הדברים, שבנוסף לטקסט המבואר דף זה מכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. למעבר לביאורים מסורתיים לטקסט (במידה וקיימים) יש לחפש דף שהמילה "ביאור:" אינה מופיעה בתחילת שמו

וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם[עריכה]

יוסף מצמץ ראשון[עריכה]

יוסף הראה את דאגתו למשפחתם הרעבה לאוכל, והודיע לאחים שהוא שינה את תוכניתו למרות שהוא נשבע בשם פרעה:

  1. "אֲחִיכֶם אֶחָד יֵאָסֵר" - רק אחד ולא כולם, ואפילו לא שנים. אחד בלבד. האם הוא לא חשש שהם לא יחזרו?
  2. "בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם" - הם ידעו מה היו תנאי הארוח "בבית הסוהר" שלהם. יוסף מבטיח ששם ישאר האח, מכאן שהתנאים שם היו סבירים ובטוחים.
  3. "וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם" - פקודה לחזור הביתה. יוסף ייתכן שחשש שהם יברחו ולא יחזרו ליעקב או יקחו את משפחתם ויברח ללבן.

איך יוסף ידע שהם יחזרו?[עריכה]

  1. הם אנשים "כֵּנִים" וירצו להוכיח את צדקתם.
  2. הרעב כבר יכריח אותם לחזור.
  3. הם ירצו לשחרר את אחיהם שבמאסר.
  4. הם ירצו להמשיך לחפש את יוסף ולשחרר אותו.

יוסף היה יכול לשלוח משמר איתם, אולם הוא לא עשה זאת. למה?
זאת היתה בחינה נוספת. אתם חופשים לעשות את הרע. אם תעשו תפגעו. הוא תמיד היה יכול לקחת את האחד ולהכריח אותו לללכת ליעקב, בליוי משמר.
יוסף חיכה כל כך הרבה שנים, לא יזיק לחכות יותר ולראות מה יקרה בלי התערבות.