קטגוריה:בראשית מג ל

<< | ספר בראשית • פרק מ"ג • פסוק ל' | >>

וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה.

וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה.

וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיְמַהֵ֣ר וַ - ו' החיבור
יְמַהֵ֣ר - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/4116 a
מורפ': HC/Vpw3ms יוֹסֵ֗ף יוֹסֵ֗ף - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3130
מורפ': HNp כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־נִכְמְר֤וּ נִכְמְר֤וּ - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 3648
מורפ': HVNp3cp רַחֲמָיו֙ רַחֲמָי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7356 b
מורפ': HNcmpc/Sp3ms אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־אָחִ֔יו אָחִ֔י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 251
מורפ': HNcmsc/Sp3ms וַיְבַקֵּ֖שׁ וַ - ו' החיבור
יְבַקֵּ֖שׁ - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/1245
מורפ': HC/Vpw3ms לִבְכּ֑וֹת לִ - מילת יחס
בְכּ֑וֹת - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/1058
מורפ': HR/Vqc וַיָּבֹ֥א וַ - ו' החיבור
יָּבֹ֥א - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vqw3ms הַחַ֖דְרָה הַ - מילית, ה' הידיעה
חַ֖דְרָ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
ה - סיומת, ה' המגמה

צורת יסוד: d/2315
מורפ': HTd/Ncmsa/Sd וַיֵּ֥בְךְּ וַ - ו' החיבור
יֵּ֥בְךְּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/1058
מורפ': HC/Vqw3ms שָֽׁמָּה שָֽׁמָּ - תואר הפועל
ה - סיומת, ה' המגמה

צורת יסוד: 8033
מורפ': HD/Sd׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיְמַהֵ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) יוֹסֵ֗ף רביעי (משנה, דרגא 3)

כִּֽי־נִכְמְר֤וּ מהפך (משרת, דרגא 5) רַחֲמָיו֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶל־אָחִ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיְבַקֵּ֖שׁ טפחא (מלך, דרגא 2)

לִבְכּ֑וֹת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיָּבֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) הַחַ֖דְרָה טפחא (מלך, דרגא 2)

וַיֵּ֥בְךְּ מרכא (משרת, דרגא 5) שָֽׁמָּה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ התחממו, נעורו רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת, וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְאוֹחִי יוֹסֵף אֲרֵי אִתְגּוֹלַלוּ רַחֲמוֹהִי עַל אֲחוּהִי וּבְעָא לְמִבְכֵּי וְעָאל לְאִדְּרוֹן בֵּית מִשְׁכְּבָא וּבְכָא תַּמָּן׃
ירושלמי (יונתן):	וְאוֹחִי יוֹסֵף אֲרוּם רָחְשׁוּ רַחֲמוֹי עַל אָחוֹי וּבְעָא לְמִבְכֵּי וְעַל לְקִיטוֹנָא דְבֵי מְדַמְכָא וּבְכָא תַמָן:
ירושלמי (קטעים):	לְקִיטוּנָה וְשִׁזְגֵי:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כי נכמרו רחמיו" - שאלו יש לך אח מאם אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא יש לך בנים א"ל יש לי עשרה א"ל ומה שמם אמר לו בלע ובכר וגו' אמר לו מה טיבן של שמות הללו א"ל כולם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו בלע שנבלע בין האומות בכר שהיה בכור לאמי אשבל ששבאו אל גרא שנתגייר באכסניא ונעמן שהיה נעים ביותר אחי וראש אחי היה וראשי היה מפים מפי אבי למד וחפים שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו וארד שירד לבין האומות כדאיתא במס' סוטה מיד נכמרו רחמיו

"נכמרו" - נתחממו ובלשון משנה (ב"מ עד) על הכומר של זיתים ובלשון ארמי (פסחים נא) משום מכמר בשרא ובמקרא עורנו כתנור נכמרו נתחממו ונקמטו קמטים קמטים מפני זלעפות רעב כן דרך כל עור כשמחממין אותו נקמט ונתכווץ

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[כז] כולם על שם אחי וצרותיו אשר מצאו אותו. ומה שקרא בנימין שמות בניו דוקא בשמות אלו - לפי שאלו י' שמות - חמשה מהם מורים על מעלת יוסף, וחמשה מהם על צרותיו, וזה יותר צער אחר שהיה לו חמשה שמות שנקרא לו על שם המעלה והגיעו לו הצרות, שהצרה הפך המעלה, וזה כי נקרא לו "אחי" על שם שהיה אחד מן השבטים החשובים, ונקרא עוד "ראש" על שם שהיה ראש המטה. ונקרא עוד "בכר" שהיה בכור לאמו, שזהו חשיבות בפני עצמו. "מופים" מפי אביו למד, מזה נודע שהוא עיקר תולדותיו של יעקב, שכל מה שקבל משם ועבר מסר לו, ובשביל זה הוא עיקר תולדותיו כדלעיל. ו"נעמן" שכל מעשיו נעימים. וכנגד שהיה "אחי" - עתה היה גר באכסניא שאין לו אח וקרוב. וכנגד שהיה "ראש" - עתה ירד בין האומות. וכנגד שמפי אביו למד והיה עיקר תולדות אביו - עתה לא ראה אביו בשמחתו. וכנגד שהיו מעשיו נעימים - עתה שבאו אל, באו עליו יסורין כאילו לא היו מעשיו טובים. וכנגד שהיה בכור שהוא עיקר - עתה נבלע בין האומות. ולכך "בלע" ו"בכר" זה אצל זה, "אשבל גירא נעמן אחי" גם כן זה אצל זה, "ראש מופים חפים וארד" זה אצל זה. ולא זכר חמשה המורים על המעלה ביחד וחמשה המורים על הצרה ביחד, שרצה לחלק ולהפריד הרע שלא יחזק, לכך ד' טובים ביחד באמצע, ולא תמצא רק שני שמות מורים על הרע ביחד. ולא היו כל החמשה המורים על הטוב באמצע ביחד - ושני שמות רעים ביחד לפניהם ושלשה אחריהם, שאם כן היה מתחזק ברע, כי שלשה הוא חזקה (יבמות דף סד:). וכן יש במדרש (סוטה דף לו:) כי ראוי היה יוסף לצאת ממנו שנים עשר שבטים אלא שיצא הזרע מבין אצבעותיו, לכך לא העמיד שנים עשר שבטים, ואפילו הכי כולם יצאו מאחיו בנימין, ונקראים כולם על שם יוסף. והיה לבנימן עשרה בנים - וליוסף שני בנים - נקראים על שמו, הרי י"ב כנגד שנים עשר שבטים:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו – שְׁאָלוֹ: יֵשׁ לְךָ אָח מֵאֵם? אָמַר לוֹ: אָח הָיָה לִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא. יֵשׁ לְךָ בָּנִים? אָמַר לוֹ: יֵשׁ לִי עֲשָׂרָה. אָמַר לוֹ: וּמַה שְּׁמָם? אָמַר לוֹ: "בֶּלַע וָבֶכֶר" וְגוֹמֵר (בראשית מו,כא). אָמַר לוֹ: מַה טִּיבָן שֶׁל שֵׁמוֹת הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: כֻּלָּם עַל שֵׁם אָחִי וְהַצָּרוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּהוּ. בֶּלַע, שֶׁנִּבְלַע בֵּין הָאֻמּוֹת. בֶּכֶר, שֶׁהָיָה בְּכוֹר לְאִמּוֹ. אַשְׁבֵּל, שֶׁשְּׁבָאוֹ אֵל. גֵּרָא, שֶׁנִּתְגַּיֵּר בְּאַכְסַנְיָא. וְנַעֲמָן, שֶׁהָיָה נָעִים בְּיוֹתֵר. אֵחִי וָרֹאשׁ, אָחִי הָיָה וְרֹאשִׁי הָיָה. מֻפִּים, מִפִּי אָבִי לָמַד. וְחֻפִּים, שֶׁלֹּא רָאָה חֻפָּתִי וְלֹא רָאִיתִי אֲנִי חֻפָּתוֹ. וָאָרְדְּ, שֶׁיָּרַד לְבֵין הָאֻמּוֹת, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף ל"ו ע"ב). מִיָּד נִכְמְרוּ רַחֲמָיו.
נִכְמְרוּ – נִתְחַמְּמוּ; וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "עַל הַכּוֹמֶר שֶׁל זֵיתִים" (ב"מ ע"ד ע"א); וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי: "מִכְמַר בִּשְׂרָא" (פסחים נ"ח ע"א). וּבַמִּקְרָא, "עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ" (איכה ה,י): נִתְחַמְּמוּ וְנִקְמְטוּ קְמָטִים קְמָטִים, "מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב"; וְכֵן דֶּרֶךְ כָּל עוֹר, כְּשֶׁמְּחַמְּמִין אוֹתוֹ נִקְמָט וְנִתְכַּוֵּץ.

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

כי נכמרו — בערו ויקדו, וכן: "עורנו כתנור נכמרו" (איכה ה, י):

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

כי נכמרו רחמיו: כמנהג האחים מאב ואם. ובמדרש: כי נכמרו רחמיו אל אחיו, שאלו יש לך אח מאם? אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא. יש לך בנים? אמר לו עשרה בנים יש לי. אמר לו: ומה שמם? (בראשית מו, כא): "בלע ובכר ואשבל וגו'", אמר לו: ומה טיבן של שמות אלו? אמר לו: על שם אחי והצרות שמצאוהו, בלע על שם שנבלע בין האומות, בכר על שם שהיה בכור לאמו, ואשבל שנשבה לבין האומות, גרא על שם שגר בארץ אחרת בין האומות, ונעמן על שם שהיו מעשיו נעימים, אחי שהיה אחי מאב ואם, וראש שהיה גדול ממני ועטרה לראשי, מפים על שלמד תורה מפי אבי כל מה שלמד משם ועבר, וחפים שנתחפה עד היום הזה, דבר אחר מפים וחפים הוא לא נתיפה בחופתי ואני לא נתיפיתי בחפתו, וארד על שם שאמר אבינו (בראשית לז, לה): "כי ארד אל בני אבל שאולה", ויש אומרים שהיו פניו דומים לורד, מיד ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה, וכן הוא נדרש גם כן במסכת סוטה (דף לו:):

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ויבך שמה" שחשב בצרת אביו ואחיו:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

באותה שעה אמר להם: קרבוהו אצלי, והיה שואל לו עד שהגיע לענין אחיו. אמר לו: בני, כלום יש לך אח? אמר: היה לי ואיני יודע היכן הוא. יש לך אשה? אמר ליה: הן, יש לי אשה ועשרה בנים. אמר ליה: ומה שמותן? אמר ליה: בלע ובכר ואשבל. אמר ליה: למה קראת להם שמות הללו? אמר ליה: על צרות אחי. בלע,' שנבלע בין האומות ואיני יודע היכן הוא. בכר, שהיה בכור לי ולאמי. אשבל, שנשבה מאביו והלך לו. גרא, שהוא גר באכסניות ונעשה גר בארץ אחרת. נעמן, שהיה נעים. מופים וחופים, שהיה ראשו חפוי בין עובדי עבודה זרה. וארד, שירד ממדינה למדינה. דבר אחר: בלע, שנבלע ממני. אחי וראש, שהיה אחי וראשי. מופים, שהיה יפה מאד. חופים, שהוא לא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו. וארד, שהיה כורד של שושנים. דבר אחר: מופים וחופים, מיום שגלה ממני לא חפפתי ולא שרקתי ועשיתי עצמי כאבל. באותה שעה נכמרו רחמיו של יוסף, שנאמר: וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו וגו'.