ביאור:מ"ג בראשית מג ל
וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת[עריכה]
כי נכמרו רחמיו. שאלו יש לך אח מאם אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא. יש לך בנים א"ל יש לי עשרה א"ל ומה שמם אמר לו בלע ובכר וכו' אמר לו מה טיבן של שמות הללו אמר לו כולם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו. בלע שנבלע בין האומות. בכר שהיה בכור לאמי. אשבל ששבאו אל. גרא שנתגייר באכסניא. ונעמן שהיה נעים ביותר. אחי וראש אחי היה וראשי היה. מפים מפי אבי למד. וחפים שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו. וארד שירד לבין האומות כדאיתא במס' סוטה מיד נכמרו רחמיו:
כי נכמרו רחמיו. כמנהג האחים מאב ואם. ובמדרש כי נכמרו רחמיו אל אחיו, שאלו יש לך אח מאם, אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא. יש לך בנים אמר לו עשרה בנים יש לי, א"ל ומה שמם, בלע ובכר ואשבל וגו'. אמר לו ומה טיבן של שמות אלו, אמר לו על שם אחי והצרות שמצאוהו. בלע על שם שנבלע בין האומות, בכר על שם שהיה בכור לאמו, ואשבל שנשבה לבין האומות, גרא על שם שגר בארץ אחרת בין האומות, ונעמן על שם שהיו מעשיו נעימים, אחי שהיה אחי מאב ואם, וראש שהיה גדול ממני ועטרה לראשי, מפים על שלמד תורה מפי אבי כל מה שלמד משם ועבר, וחפים שנתחפה עד היום הזה, דבר אחר מפים וחפים הוא לא נתיפה בחפתי ואני לא נתיפיתי בחפתו, וארד על שם שאמר אבינו (בראשית לז) כי ארד אל בני אבל שאולה. ויש אומרים שהיו פניו דומים לורד. מיד ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה. וכן הוא נדרש גם כן במסכת סוטה:
נכמרו. נתחממו ובלשון משנה (ב"מ ע"ד) על הכומר של זיתים ובלשון ארמי (פסחים נא) משום מכמר בשרא ובמקרא עורנו כתנור נכמרו נתחממו ונקמטו קמטים קמטים מפני זלעפות רעב. כן דרך כל עור כשמחממין אותו נקמט ונתכווץ:
כי נכמרו. בערו ויקדו וכן עורנו כתנור נכמרו:
וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה:[עריכה]
ויבך שמה. שחשב בצרת אביו ואחיו.