קטגוריה:בראשית מג כ
נוסח המקרא
ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל
וַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר אֹכֶל.
וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבׇּר־אֹֽכֶל׃
וַ/יֹּאמְר֖וּ בִּ֣/י אֲדֹנִ֑/י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּ/תְּחִלָּ֖ה לִ/שְׁבָּר־אֹֽכֶל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרוּ בְּבָעוּ רִבּוֹנִי מֵיחָת נְחַתְנָא בְּקַדְמֵיתָא לְמִזְבַּן עֲבוּרָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרוּ בְּמָטוּ מִינָךְ רִבּוֹנִי מִיחַת נְחִיתְנָא בְּקַדְמֵיתָא לְמִזְבַּן עִיבּוּרָא: |
רש"י
"ירד ירדנו" - ירידה הוא לנו (ב"ר) רגילים היינו לפרנס אחרים עכשיו אנו צריכים לך
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
יָרֹד יָרַדְנוּ – יְרִידָה הוּא לָנוּ; רְגִילִים הָיִינוּ לְפַרְנֵס אֲחֵרִים, עַכְשָׁו אָנוּ צְרִיכִים לְךָ (ב"ר צב,ד).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שזאת לא נודע לנו עד "שבאנו אל המלון", וראינו שהושב כסף כלם ולא יכלנו שנשוב כלנו ובני ביתנו ימותו ברעב. "ונשב אותו עתה", ואמר "כסף איש "שלא נתחלף של ראובן בשל שמעון. ב] "בפי אמתחתו", במקום שראוי להיות לא בשק וודאי בכוונה הונח שם. ג] "כספנו במשקלו "ולא של אחר, ולא תאמר שעתה מחמת יראה הגדנו זאת שהלא "הכסף "בידנו"", ולא תאמר שהוא הכסף שהבאנו לקנות תבואה, כי "כסף אחר הורדנו "וגם הוא "בידנו", ותחלה אמר (פסוק לה) איש צרור כספו בשקו ויראו את צרורות כספיהם, ופה לא אמר צרור, כי רצו להראות שהם אנשי אמונה אף שכסף אין לו סימן השיבו אותו ממדת חסידות, משא"כ כסף הצרור בצרור י"ל סימן ומחוייבים להשיב מן הדין:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג כ.
האחים מתגוננים
- האחים נותנים כבוד לאיש, האחראי על ביתו של יוסף, כאדונם, אבל במילים מצומצמות בלבד - "בִּי אֲדֹנִי"
- "יָרֹד יָרַדְנוּ" - גם אנחנו הינו עשירים המאכילים אחרים, וירדנו מגדולתנו ועכשו אנו צריכים את עזרתכם. (רש"י)
- "בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר אֹכֶל" - האחים חוזרים על טענתם שהם לא מרגלים, ורק באו, בהתחלה, לשבר אוכל. עכשו הם באים מסיבה זו וגם בגלל סיבות אחרות.
בִּי אֲדֹנִי
"בִּי אֲדֹנִי" -
- מילת בקשה, בכבוד, 'אנא אדוני'.
- מילת שבועה, ככתוב: "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהוָה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (ביאור:בראשית כב טז).
האחים נשבעים שדבריהם אמת ומבקשים בהכנעה שהאיש יקשיב לדבריהם.
למרות שנאמר "וַיֹּאמְרוּ" ברבים, רק אח אחד מדבר, ביחיד, לעצמו. לא כל האחים אומרים ביחד 'בי אדונינו' או 'בנו אדונינו'. האחד מדבר בשם כולם, ביחיד לכל אחד.
מי הוא? - לא שמעון (האסור), לא יוסף (השליט), ולא בנימין (שלא דיבר אף פעם אחת). יתכן שאם המדבר היה יהודה או ראובן, שמם היה מוזכר. יהודה היה חזק וחשוב בעייני עצמו, וכשם שהוא לא ענה לאביו: "לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ, הַעוֹד לָכֶם אָח" (ביאור:בראשית מג ו), כך גם כאן, זה לא מכבודו להתנצל. לבטח זה היה מבני לאה, הבוגר מאחיו הצעירים או בני הפלגשים, לכן נשאר לנו רק: לוי.
לאחר הפתיחה ביחיד "בי אדוני", בכל השיחה, המדבר מדבר ברבים ומיצג את כל האחים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מג כ"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.