מ"ג בראשית מג כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כִּי בָאנוּ אֶל הַמָּלוֹן וַנִּפְתְּחָה אֶת אַמְתְּחֹתֵינוּ וְהִנֵּה כֶסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ כַּסְפֵּנוּ בְּמִשְׁקָלוֹ וַנָּשֶׁב אֹתוֹ בְּיָדֵנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֞י כִּי־בָ֣אנוּ אֶל־הַמָּל֗וֹן וַֽנִּפְתְּחָה֙ אֶת־אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ וְהִנֵּ֤ה כֶֽסֶף־אִישׁ֙ בְּפִ֣י אַמְתַּחְתּ֔וֹ כַּסְפֵּ֖נוּ בְּמִשְׁקָל֑וֹ וַנָּ֥שֶׁב אֹת֖וֹ בְּיָדֵֽנוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַהֲוָה כַּד אֲתֵינָא לְבֵית מְבָתָא וּפְתַחְנָא יָת טוּעְנַנָא וְהָא כְסַף גְּבַר בְּפֹם טוּעְנֵיהּ כַּסְפַּנָא בְּמַתְקָלֵיהּ וַאֲתֵיבְנָא יָתֵיהּ בִּידַנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה כַּד מַטִינָא לְבֵית מִבְתוֹתָא וּפְתַחְנָא יַת טוֹנָנָא וְהָא כְּסַף גְבַר בְּפוּם טוֹנֵיהּ כַּסְפָּנָא בְּמִתְקְלֵיהּ וְאָתֵיבְנָא יָתֵיהּ בִּידָנָא:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כספנו במשקלו" באותם המטבעות עצמם לפיכך חשבנו שלא היה משגה ממעות של אחרים:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כ - כב) "ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה". ר"ל שאין לך לחשוד אותנו כי היה בתחלה, ומי יגנב במקום שבא שם פעם הראשון, ואל תאמר מדוע לא שבנו אז תיכף. עז"א

שזאת לא נודע לנו עד "שבאנו אל המלון", וראינו שהושב כסף כלם ולא יכלנו שנשוב כלנו ובני ביתנו ימותו ברעב. "ונשב אותו עתה", ואמר "כסף איש "שלא נתחלף של ראובן בשל שמעון. ב] "בפי אמתחתו", במקום שראוי להיות לא בשק וודאי בכוונה הונח שם. ג] "כספנו במשקלו "ולא של אחר, ולא תאמר שעתה מחמת יראה הגדנו זאת שהלא "הכסף "בידנו"", ולא תאמר שהוא הכסף שהבאנו לקנות תבואה, כי "כסף אחר הורדנו "וגם הוא "בידנו", ותחלה אמר (פסוק לה) איש צרור כספו בשקו ויראו את צרורות כספיהם, ופה לא אמר צרור, כי רצו להראות שהם אנשי אמונה אף שכסף אין לו סימן השיבו אותו ממדת חסידות, משא"כ כסף הצרור בצרור י"ל סימן ומחוייבים להשיב מן הדין: