קטגוריה:בראשית מו לד
נוסח המקרא
ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן
וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ, בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כׇּל רֹעֵה צֹאן.
וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֙יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כׇּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃
וַ/אֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֙י/ךָ֙ מִ/נְּעוּרֵ֣י/נוּ וְ/עַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑י/נוּ בַּ/עֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּ/אֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתֵימְרוּן גּוּבְרֵי מָרֵי גֵּיתֵי הֲווֹ עַבְדָּךְ מִזְּעוּרַנָא וְעַד כְּעַן אַף אֲנַחְנָא אַף אֲבָהָתַנָא בְּדִיל דְּתִתְּבוּן בְּאַרְעָא דְּגֹשֶׁן אֲרֵי מְרַחֲקִין מִצְרָאֵי כָּל רָעֵי עָנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתֵימְרוּן מָרֵי גֵיתֵי הֲווֹ עַבְדָךְ מִטַלְיוּתָנָא וְעַד כְּדוּן בְּגִין דְתֵיתְבוּן בְּאַרְעָא דְגשֶׁן אֲרוּם מְרַחְקִין מִצְרָאֵי כָּל רָעֵי עָנָא: |
רש"י
"כי תועבת מצרים וגו'" - לפי שהם להם אלהות
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן – לְפִי שֶׁהֵם לָהֶם אֱלֹהוֹת.
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מו לד.
אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ
וַאֲמַרְתֶּם
יוסף אמר לאחיו להגיד: "אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ"
ומסביר להם מה תוכניתו: "בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן"
וממשיך להסביר "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן". כמובן שאת זה אסור להם להגיד לפרעה. פרעה יודע את זה אבל אין צורך להעליב את עמו.
יוסף אומר לאחיו בדיוק מה להגיד - לא להחסיר מילה ולא להוסיף מילה. מאוד חשוב ליוסף שהם לא יתחילו לספר את כל תולדות חייו, ואת החלום שהשמש והירח ישתחוו לו - חלום שפרעה יבין שאלוהים הודיע ליוסף שהוא ישלוט באלי מצרים, וזה היה מכעיס את פרעה והורס את תוכניתו של אלוהים.
יוסף מלמד אותנו שכאשר הולכים לרשות, צריכים להתכונן מה להגיד ולא לחרוג אפילו במילה אחת, כי "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (ביאור:משלי יח כא), וגם "שכל המוסיף גורע" (סנהדרין כט א).
אַנְשֵׁי מִקְנֶה ... רֹעֵה צֹאן
יוסף אומר להם להגיד שהם "אַנְשֵׁי מִקְנֶה", הנה לפרעה עצמו יש מקנה (ביאור:בראשית מז ו). אבל יוסף אוסר על אחיו להגיד שהם "רֹעֵה צֹאן", כי "תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן", אבל.
מה ההבדל בין אנשי מקנה ורועי צאן?
- "אַנְשֵׁי מִקְנֶה" הם אנשים נכבדים העוסקים במקנה, חיות הנקנות ונמכרות. מקנה כולל את כל חיות הבית המבויתות. מקנה לרוב מתיחס לפרות ופרים, שהם בעלי ערך גדול מאוד, אולם זה כולל גם כבשים, עיזים, גמלים, סוסים, חמורים, (חזירים) וכל שאר חיות הבית. לפרעה עצמו היו פרות כפי שהוא חלם בחלום הראשון (המעיד שהנושא הזה של פרות יותר חשוב לו מאשר השיבולים): "וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר, וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ" (ביאור:בראשית מא ב).
- "רֹעֵה צֹאן" הם שכירים העובדים בצאן וכבשים. הם לא בעלי הצאן הזול יותר שהוא "תוֹעֲבַת מִצְרַיִם" בגלל הריח הרע, והפגיעה בשדות מהכבשים שאוכלים את הצמח עד השורש, והורגים אותו שלא ימשיך לצמוח.
האחים לא הבינו את ההבדל, וכאשר הם באו לפני פרעה הם נבהלו, ולא אמרו את דברי יוסף, אלא אמרו: "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ" (ביאור:בראשית מז ג). למזלם יוסף כבר אמר לפרעה: "אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם, בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן" (ביאור:בראשית מז א), וכך פרעה התעלם מדברי האחים וענה את צפיותיו: "וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל, וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי" (ביאור:בראשית מז ו).
גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ
יוסף רומז לאחיו להתרכז במקנה בלבד, וכל החינוך והנסיון בחיים שיש להם זה רק 'מקנה'. אין להם נסיון במלחמה (למרות שיעקב ניצח את עשו ללא קרב, ושמעון ולוי כבשו את שכם.), והם לא יודעים לעבוד בשדה ולהתחרות במצרים.
כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן
כבר נאמר שהמצרים לא רצו לשבת קרוב לעברים "כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם, כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מג לב). מה היו הבעיות עם רועי צאן:
- הצאן נכנס לשדות של השכנים ופוגע ביבול. ראה חוקי חמורבי מספר 57.
- הכבשים מסריחים את האויר, את האדמה ואת האנשים שעובדים בהם בגידול ובשחיטה.
- הכבשים מזהמים את המים שזורמים בנחלים ואנשים בהמשך הנחל סובלים. (ראו משל הטלה והזאב של קרילוב.)
- המקנה נפגע במחלות ומעביר חלק מהמחלות לאנשים.
- גניבות של הצאן יוצרות מתח ואלימות בקהילה.
- חוקי חמורבי מקדישים הרבה מאוד חוקים לרשלנות בנושאי גידול כבשים.
חששותיו של יוסף
יוסף הגביל את אחיו להגיד "אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ" ולא יותר.
יוסף חשש:
- שהאחים יהיו גאים לספר לפרעה, שאחיהם הצעיר, יוסף, כבר מילדות, חלם "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (ביאור:בראשית לז ט). פרעה יבין שיוסף חולם להיות מעל אלי מצרים ומעליו. סיפור כזה היה גורם צרות כבדות ליוסף ולתוכניתו של אלוהים.
- אם הוא יזהיר אותם לא לספר על החלום, אז הוא יעניק לאחיו ולכל אחד ממשפחתו את היכולת לאיים עליו ולסחוט אותו.
לכן יוסף מסביר את דבריו כאילו שזה יגרום שהם יזכו לשבת בארץ גושן.
בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן
יוסף בחר את גושן למשפחתו.
כנראה המקום היה בדלתא של הנילוס, באזור צפונית מהבירה. המקום לא היה מיושב והיה שורץ תנינים ויתושים בביצות הטובעניות.
לפרעה לא היתה הכנסה מהאזור הזה ואנשיו לא ניסו להכנס וליבש את הביצות לחקלאות. ייתכן שההצפות השנתיות היו גדולות מדי, והגאות והשפל בים הביאו לאזור מי מלח.
עבור רועי הצאן והבקר המקום היה אדיאלי - שפע מקום, שפע מים, שפע שמש, וצמחיה טובה.
פרעה שמח לתת להם לעבוד בשבילו, ליבש את הביצות, לארגן את השטח לגידול בקר וצאן, ולהעשיר את מצרים בתוצרתם.
מדוע יוסף לא העניק תפקידים בכירים לאחיו?
הינו מצפים שיוסף ימנה את אחיו לתפקידי ניהול בכירים בממשלתו.
ייתכן אפילו שהם ציפו לזה ולכן הם שמחו לרדת מצרימה, כי יוסף אמר: "וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי: אַתָּה, וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ" (ביאור:בראשית מה י), ויהודה הציע, "יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר, עֶבֶד לַאדֹנִי" (ביאור:בראשית מד לג) בדרגת משרת בכיר, ואחר כך בדבריהם לפרעה, "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ" (ביאור:בראשית מז ג) במטרה להיות עבדים ישירים של פרעה.
יוסף אמר להם להגיד רק את מה שהוא יאמר להם להגיד לפרעה (ביאור:בראשית מו לג), אולם האחים הוסיפו לדברי יוסף, ייתכן בנסיון להרשים את פרעה שהם מנכבדי כנען, להראות ליוסף שהם לא מוכנים להשמע לו, ושהם הקובעים שהם יגורו בארץ גושן לפני שהם ידעו שפרעה כבר שמע את זה מיוסף (ביאור:בראשית מז ד).
- סביר שיוסף לא רצה אותם בארמון מחשש שהם יספרו על החלום של השמש והירח והמצרים יבינו שיוסף רוצה להיות מעל אלי מצרים.
- סביר שיוסף לא רצה ללמד אותם את כל תככי הארמון והם עלולים להצטרף לשונאיו.
- סביר שיוסף לא רצה להיות תלוי בהם כאשר הוא לא יכול להעניש אותם.
- סביר שיוסף זכר שהם לא נשמעו לו ולא היו חרוצים, ולכן הוא התלונן עליהם לאביו (ביאור:בראשית לז ב).
- סביר שיוסף הבין שאם הוא ימנה כמה אחים לתפקידים חשובים, שאר האחים יעלבו ויכעסו.
- סביר שיוסף הבין שאם הוא יוציא מהקבוצה את האחים המוכשרים, אלה שישארו לא מתאימים לגדל את המשפחה בגושן.
- סביר שיוסף לא רצה שיאשימו אותו שהם עוזר למשפחתו ופוגע בנכבדי מצרים.
- סביר שיוסף הבין שפרעה לא יהיה מרוצה שהעברים משתלטים על הממשל המצרי, ואם תהיה פלישה מהצפון הם יצרפו למתקיפים.
- סביר שיוסף הבין שאלוהים רוצה שהם ישארו רועי צאן, וכך התועבה של המצרים נגדם תשמור אותם מרוחקים מהמצרים ותרבותם, הן אלוהים בחר את רבקה שהיתה רועת צאן, והעדיף את יעקב על עשו שהיה איש שדה.
- סביר שיוסף הבין שבגלל שהמצרים מתעבים רועי צאן, בני ישראל יתעשרו מאוד במצרים במיוחד שהם זכו בחוזה אספקת מוצרי המקנה לפרעה, ביתו, צבאו, וממשלתו, ולכל מצרים.
מכל זה, ולבטח יש עוד סיבות, יוסף העדיף לא להעסיק אותם ושישארו רועי צאן עד שאלוהים יוציא אותם כפי שהוא הבטיח לאברהם (ביאור:בראשית טו יג).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מו לד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.