רש"י על בראשית מו לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על בראשיתפרק מ"ו • פסוק ל"ד |
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • י • טו • יט • כו • כח • כט • ל • לא • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


בראשית מ"ו, ל"ד:

וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֙יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כׇּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃


"בעבור תשבו בארץ גשן" - והיא צריכה לכם שהיא ארץ מרעה וכשתאמרו לו שאין אתם בקיאין במלאכה אחרת ירחיקכם מעליו ויושיבכם שם

"כי תועבת מצרים וגו'" - לפי שהם להם אלהות