רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א) וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף – אֶחָד מִן הַמַּגִּידִים, וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אֶפְרַיִם הָיָה רָגִיל לִפְנֵי יַעֲקֹב בְּתַלְמוּד; וּכְשֶׁחָלָה יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, הָלַךְ אֶפְרַיִם אֵצֶל אָבִיו לְמִצְרַיִם לְהַגִּיד לוֹ (תנחומא, ו).
וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ – כְּדֵי שֶׁיְּבָרְכֵם יַעֲקֹב לִפְנֵי מוֹתוֹ (שם, ה).

(ב) וַיַּגֵּד – הַמַּגִּיד לְיַעֲקֹב, וְלֹא פֵרַשׁ מִי; וְהַרְבֵּה מִקְרָאוֹת קִצְרֵי לָשׁוֹן.
וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל – אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּנִי, מֶלֶךְ הוּא, אֶחֱלֹק לוֹ כָּבוֹד. מִכָּאן שֶׁחוֹלְקִים כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. וְכֵן מֹשֶׁה חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת: "וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי" (שמות יא,ח); וְכֵן אֵלִיָּהוּ, "וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו" וְגוֹמֵר (מל"א יח,מו; מכילתא בא פי"ג; מדרש תנחומא בא ז; זבחים ק"ב ע"א).

(ד) וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים – בִּשְּׂרַנִי שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנִּי עוֹד קָהָל וְעַמִּים. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לִי "גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם" (בראשית לה,יא), "גּוֹי" אָמַר לִי עַל בִּנְיָמִין; "קְהַל גּוֹיִם", הֲרֵי שְׁנַיִם, לְבַד מִבִּנְיָמִין. וְשׁוּב לֹא נוֹלַד לִי בֵּן, לִמְּדַנִי שֶׁעָתִיד אֶחָד מִשְּׁבָטַי לְהֵחָלֵק; וְעַתָּה אוֹתָהּ מַתָּנָה אֲנִי נוֹתֵן לְךָ (ב"ר פב,ד; פס"ר פ"ג).

(ה) הַנּוֹלָדִים לְךָ וְגוֹמֵר עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ – לִפְנֵי בּוֹאִי אֵלֶיךָ; כְּלוֹמַר, שֶׁנּוֹלְדוּ מִשֶּׁפָּרַשְׁתָּ מִמֶּנִּי עַד שֶׁבָּאתִי אֶצְלְךָ.
לִי הֵם – בְּחֶשְׁבּוֹן שְׁאָר בָּנַי הֵם, לִטֹּל חֵלֶק בָּאָרֶץ אִישׁ כְּנֶגְדוֹ.

(ו) וּמוֹלַדְתְּךָ וְגוֹמֵר – אִם תּוֹלִיד עוֹד, לֹא יִהְיוּ בְּמִנְיַן בָּנַי, אֶלָּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִהְיוּ נִכְלָלִים, וְלֹא יְהֵא לָהֶם שֵׁם בַּשְּׁבָטִים לְעִנְיַן הַנַּחֲלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקָה הָאָרֶץ לְמִנְיַן גֻּלְגְּלוֹתָם, כְּדִכְתִיב: "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ" (במדבר כו,נד), וְכָל אִישׁ וְאִישׁ נָטַל בְּשָׁוֶה, חוּץ מִן הַבְּכוֹרוֹת (ספרי פנחס קלה), מִכָּל מָקוֹם לֹא נִקְרְאוּ שְׁבָטִים אֶלָּא אֵלּוּ [לְהַטִּיל גּוֹרַל הָאָרֶץ לְמִנְיַן שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, וְנָשִׂיא לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, וּדְגָלִים לָזֶה וְלָזֶה] (ראו הוריות ו' ע"ב).

(ז) וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן וְגוֹמֵר – וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מַטְרִיחַ עָלֶיךָ לְהוֹלִיכֵנִי לְהִקָּבֵר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְלֹא כָךְ עָשִׂיתִי לְאִמְּךָ, שֶׁהֲרֵי מֵתָה סָמוּךְ לְבֵית לֶחֶם.
כִּבְרַת אֶרֶץ – מִדַּת אֶרֶץ, וְהֵם אַלְפַּיִם אַמָּה כְּמִדַּת תְּחוּם שַׁבָּת, כְּדִבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן. וְלֹא תֹּאמַר שֶׁעִכְּבוּ עָלַי גְּשָׁמִים מִלְּהוֹלִיכָהּ וּלְקָבְרָהּ בְּחֶבְרוֹן; עֵת הַגָּרִיד הָיָה, שֶׁהָאָרֶץ חֲלוּלָה וּמְנֻקֶּבֶת כִּכְבָרָה.
וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם – לֹא הוֹלַכְתִּיהָ אֲפִלּוּ לְבֵית לֶחֶם לְהַכְנִיסָהּ לָאָרֶץ; וְיָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּלִבְּךָ עָלַי. אֲבָל דַּע לְךָ שֶׁעַל פִּי הַדִּבּוּר קְבַרְתִּיהָ שָׁם, שֶׁתְּהֵא לְעֶזְרָה לְבָנֶיהָ. כְּשֶׁיַּגְלֶה אוֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן, וְהָיוּ עוֹבְרִים דֶּרֶךְ שָׁם, יָצָאת רָחֵל עַל קִבְרָהּ וּבוֹכָה וּמְבַקֶּשֶׁת עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "קוֹל בָּרָמָה נִשְׁמָע" [רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ] (ירמיהו לא,יד), וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבָהּ: "יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה'" וְגוֹמֵר, "וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (שם לא,טו-טז; ב"ר פב,י; פס"ר פ"ג). וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "כְּרוּב אַרְעָא", כְּדֵי שִׁיעוּר חֲרִישַׁת יוֹם. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָיָה לָהֶם קֶצֶב שֶׁהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ "כְּדֵי מַחֲרֵשָׁה אַחַת", קֿרואיד"א [charuede = מלוא מחרישה (מה שמחרישה מספיקה לחרוש במשך יום)] בְּלַעַ"ז, כִּדְאָמְרִינָן: "כָּרֵיב וְתָנֵי" [=חוֹרֵשׁ וְשׁוֹנֶה] (ב"מ ק"ז ע"א); "כְּמָה דְּמַסִּיק תַּעֲלָא מִבֵּי כַּרְבָּא" (יומא מ"ג ע"ב).

(ח) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף – בִּקֵּשׁ לְבָרְכָם, וְנִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ; לְפִי שֶׁעָתִיד יָרָבְעָם וְאַחְאָב לָצֵאת מֵאֶפְרַיִם, וְיֵהוּא וּבָנָיו מִמְּנַשֶּׁה (מדרש תנחומא ויחי ו).
וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה – מֵהֵיכָן יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִבְרָכָה?

(ט) בָּזֶה – הֶרְאָה לוֹ שְׁטַר אֵרוּסִין וּשְׁטַר כְּתֻבָּה (כלה רבתי פ"ג), וּבִקֵּשׁ יוֹסֵף רַחֲמִים עַל הַדָּבָר, וְנָחָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (תנחומא שם).
וַיֹּאמַר קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם – זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וְאָנֹכִי תִּרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעוֹתָיו" (הושע יא,ג); תִּרְגַלְתִּי רוּחִי בְּיַעֲקֹב בִּשְׁבִיל אֶפְרַיִם, עַד שֶׁלְּקָחָן עַל זְרוֹעוֹתָיו (תנחומא שם).

(יא) לֹא פִלָּלְתִּי – לֹא מְלָאַנִי לִבִּי לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבָה שֶׁאֶרְאֶה פָּנֶיךָ עוֹד. פִּלָּלְתִּי – לְשׁוֹן מַחֲשָׁבָה, כְּמוֹ: "הָבִיאִי עֵצָה עֲשִׂי פְלִילָה" (ישעיהו טז,ג).

(יב) וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם – לְאַחַר שֶׁנְּשָׁקָם, הוֹצִיאָם יוֹסֵף מֵעִם בִּרְכָּיו, כְּדֵי לְיַשְּׁבָם, זֶה לִימִין וְזֶה לִשְׂמֹאל, לִסְמֹךְ יָדָיו עֲלֵיהֶם וּלְבָרְכָם.
וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו – כְּשֶׁחָזַר לַאֲחוֹרָיו מִלִּפְנֵי אָבִיו.

(יג) אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל – הַבָּא לִקְרָאת חֲבֵרוֹ, יְמִינוֹ כְּנֶגֶד שְׂמֹאל חֲבֵרוֹ; וְכִוֵּן שֶׁיְּהֵא הַבְּכוֹר מְזֻמָּן [ס"א מְיֻמָּן] לִבְרָכָה.

(יד) שִׂכֵּל אֶת יָדָיו – כְּתַרְגּוּמוֹ, "אַחְכֵּימִנּוּן"; בְּהַשְׂכֵּל וְחָכְמָה הִשְׂכִּיל אֶת יָדָיו לְכָךְ, וּמִדַּעַת, כִּי יוֹדֵעַ הָיָה כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא שָׁת יְמִינוֹ עָלָיו.

(טז) הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אוֹתִי – מַלְאָךְ הָרָגִיל לְהִשְׁתַּלֵּחַ אֵלַי בְּצָרָתִי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם יַעֲקֹב וְגוֹמֵר, אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל" (בראשית לא,יא-יג).
יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים – מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם.
וְיִדְגּוּ – כַּדָּגִים הַלָּלוּ, שֶׁפָּרִים וְרָבִים, וְאֵין עַיִן הָרָע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם (ב"ר צז,ג; ברכות כ' ע"א).

(יז) וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו – הֱרִימָהּ מֵעַל רֹאשׁ בְּנוֹ וּתְמָכָהּ בְּיָדוֹ.

(יט) יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי – שֶׁהוּא הַבְּכוֹר.
גַּם הוּא יִהְיֶה לְעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל – שֶׁעָתִיד גִּדְעוֹן לָצֵאת מִמֶּנּוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה נֵס עַל יָדוֹ (מדרש תנחומא ויחי ו).
וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ – שֶׁעָתִיד יְהוֹשֻׁעַ לָצֵאת מִמֶּנּוּ, שֶׁיַּנְחִיל אֶת הָאָרֶץ, וִילַמֵּד תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל (שם).
וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם – כָּל הָעוֹלָם יִתְמַלֵּא בְּצֵאת שָׁמְעוֹ וּשְׁמוֹ, כְּשֶׁיַּעֲמִיד חַמָּה בְּגִבְעוֹן וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן (ב"ר צז,ד; ע"ז כ"ה ע"א).

(כ) בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל – הַבָּא לְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו, יְבָרְכֵם בְּבִרְכָתָם, וְיֹאמַר אִישׁ לִבְנוֹ: יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה.
וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם – בְּבִרְכָתוֹ לִפְנֵי מְנַשֶּׁה, לְהַקְדִּימוֹ בַּדְּגָלִים וּבַחֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים (ב"ר צז,ה).

(כב) וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ – לְפִי שֶׁאַתָּה טוֹרֵחַ לְהִתְעַסֵּק בִּקְבוּרָתִי, וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לְךָ נַחֲלָה שֶׁתִּקָּבֵר בָּהּ, וְאֵיזוֹ? זוֹ שְׁכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ [בְנֵי יִשְׂרָאֵל] מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם" (יהושע כד,לב).
שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ – שְׁכֶם מַמָּשׁ, הִיא תִּהְיֶה לְךָ חֵלֶק אֶחָד יְתֵרָה עַל אַחֶיךָ (ב"ר צז,ו).
בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי – כְּשֶׁהָרְגוּ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֶת אַנְשֵׁי שְׁכֶם, נִתְכַּנְּסוּ כָּל סְבִיבוֹתֵיהֶם לְהִזְדַּוֵּג לָהֶם, וְחָגַר יַעֲקֹב כְּלֵי מִלְחָמָה כְּנֶגְדָּן (ב"ר פ,י). דָּבָר אַחֵר, שְׁכֶם אַחַד הוּא הַבְּכוֹרָה, שֶׁיִּטְּלוּ בָּנָיו שְׁנֵי חֲלָקִים ((ב"ר צז,ו), וּשְׁכֶם לְשׁוֹן "חֵלֶק" הוּא [כְּתַרְגּוּמוֹ]. וְהַרְבֵּה יֵשׁ לוֹ דּוֹמִים בַּמִּקְרָא: "כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם" (תהלים כא,יג), תָּשִׁית שׂוֹנְאַי לְפָנַי לַחֲלָקִים; "אֲחַלְּקָה שְׁכֶם" (תהלים ס,ח); "דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה" (הושע ו,ט), אִישׁ חֶלְקוֹ; "לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה ג,ט).
אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי – מִיַּד עֵשָׂו, שֶׁעָשָֹה מַעֲשֵׂה אֱמוֹרִי (ב"ר צז,ו). דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיָה צָד אָבִיו בְּאִמְרֵי פִיו.
בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי – הִיא חָכְמָתִי וּתְפִלָּתִי (עיינו ב"ב קכ"ג ע"א; מדרש תנחומא בשלח ט).

הערות[עריכה]