קטגוריה:בראשית מח טז
המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ.
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכׇּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכׇּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
הַמַּלְאָךְ֩ הַ - מילית, ה' הידיעה
מַּלְאָךְ֩ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4397
מורפ': HTd/Ncmsa הַגֹּאֵ֨ל הַ - מילית, ה' הידיעה
גֹּאֵ֨ל - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1350 a
מורפ': HTd/Vqrmsa אֹתִ֜י אֹתִ֜ - מילית, מושא ישיר (את)
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp1cs מִכָּל מִ - מילת יחס
כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/3605
מורפ': HR/Ncmsc־רָ֗ע רָ֗ע - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7451 b
מורפ': HAamsa יְבָרֵךְ֮ יְבָרֵךְ֮ - פועל, פיעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1288
מורפ': HVpi3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַנְּעָרִים֒ הַ - מילית, ה' הידיעה
נְּעָרִים֒ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/5288
מורפ': HTd/Ncmpa וְיִקָּרֵ֤א וְ - ו' החיבור
יִקָּרֵ֤א - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7121
מורפ': HC/VNi3ms בָהֶם֙ בָ - מילת יחס
הֶם֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3mp שְׁמִ֔י שְׁמִ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 8034
מורפ': HNcmsc/Sp1cs וְשֵׁ֥ם וְ - ו' החיבור
שֵׁ֥ם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/8034
מורפ': HC/Ncmsc אֲבֹתַ֖י אֲבֹתַ֖ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 1
מורפ': HNcmpc/Sp1cs אַבְרָהָ֣ם אַבְרָהָ֣ם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 85
מורפ': HNp וְיִצְחָ֑ק וְ - ו' החיבור
יִצְחָ֑ק - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/3327
מורפ': HC/Np וְיִדְגּ֥וּ וְ - ו' החיבור
יִדְגּ֥וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/1711
מורפ': HC/Vqi3mp לָרֹ֖ב לָ - מילת יחס
רֹ֖ב - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/7230
מורפ': HR/Ncbsa בְּקֶ֥רֶב בְּ - מילת יחס
קֶ֥רֶב - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/7130
מורפ': HR/Ncmsc הָאָֽרֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָֽרֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
הַמַּלְאָךְ֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) הַגֹּאֵ֨ל קדמא (משרת, דרגא 5) אֹתִ֜י גרש (שליש, דרגא 4)
מִכָּל־רָ֗ע רביעי (משנה, דרגא 3)
יְבָרֵךְ֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
אֶת־הַנְּעָרִים֒ סגול (מלך, דרגא 2)
וְיִקָּרֵ֤א מהפך (משרת, דרגא 5) בָהֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
שְׁמִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְשֵׁ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) אֲבֹתַ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
אַבְרָהָ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) וְיִצְחָ֑ק אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְיִדְגּ֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) לָרֹ֖ב טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּקֶ֥רֶב מרכא (משרת, דרגא 5) הָאָֽרֶץ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
הַמַּלְאָךְ שליח ה' (כפי שהיה למשל בבראשית לא יא) הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי יתברכו בברכת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" (שנאמרה לאברהם, בראשית יב ב, ועברה ליצחק וליעקב) וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב ויתרבו כמו דגים בְּקֶרֶב הָאָרֶץ".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | מַלְאֲכָא דִּפְרַק יָתִי מִכָּל בִּישָׁא יְבָרֵיךְ יָת עוּלֵימַיָּא וְיִתְקְרֵי בְהוֹן שְׁמִי וְשׁוֹם אֲבָהָתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וּכְנוּנֵי יַמָּא יִסְגּוֹן בְּגוֹ בְנֵי אֲנָשָׁא עַל אַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יְהֵי רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְמַלְאָכָא דְזַמִינְתָּא לִי לְמִפְרַק יָתִי מִכָּל בִּישָׁא יְבָרֵךְ יַת טַלְיָיא וְיִתְקְרִי בְהוֹן שְׁמִי וְשׁוּם אַבְהָתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְהֵיכְמָא דְכַוְורֵי יַמָא סַגִי מִסְתְּגֵי בְמַיָא כְּדֵין בְּנוֹי דְיוֹסֵף יִתְקְפוּן לִסְגֵי בְּגוֹ אַרְעָא: |
רש"י
"יברך את הנערים" - מנשה ואפרים
"וידגו" - כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם
[יח] יברך את הנערים וכו' מנשה ואפרים. לא שיהיה פירושו "הנערים" שילדו לבסוף, שכן משמע הלשון שברך את יוסף כדכתיב (פסוק טו) "ויברך את יוסף", ולא כתיב 'ויברך אפרים ומנשה', ומשמע שיברך את בניו שיהיו לו לבסוף מיוסף עצמו, וזה לא יתכן, שאם כן היה לו לומר 'יברך את זרעך' מאי "הנערים":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים – מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם.
וְיִדְגּוּ – כַּדָּגִים הַלָּלוּ, שֶׁפָּרִים וְרָבִים, וְאֵין עַיִן הָרָע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם (ב"ר צז,ג; ברכות כ' ע"א).
רשב"ם
וידגו: מגזרת חטופי למד פעל של ה"י, כמו מן בכה ויבכו, מן שבה וישבו:
(יז-יח). כי ישית: קודם שבירכם ראה יוסף ששיכל את ידיו, ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי, אין לפרש ולומר לא יפה את עושה, אלא היה לו לשאל לאבין מדוע אתה עושה כן, אלא כך אמר יוסף ליעקב, לא כן סדורים הבנים כמו שאתה סבור שלא דיקדקתי להביאם כסדר לפי ימינך ושמאלך, לתת הבכור לימינך והצעיר לשמאלך, אלא בימיני לקחתי הבכור והצעיר בשמאלי, לכך אתה מעקם ידיך, לא כן אבי, לא עשיתי כן, אלא הבכור הבאתי לימינך והצעיר לשמאלך, אמר לו יעקב ידעתי בני ידעתי כי חכם אתה והבאתם כסדר לפי ימיני ושמאלי מפני שאתה סבור שאשים ימיני על הבכור, אבל אני מתכוין לתת ימיני על הצעיר שהוא לימינך:
להסיר אותה מעל ראש אפרים: כדי לשומה על ראש מנשה, וכן כל לשון הסרה כתובים בקוצר, סורה אלי אל תירא, סורה משם לפנות אלי, ויסורו אליו, סרו משם לבא אליו:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ויקרא בהם שמי — כי הנה כל ישראל יקראו "אפרים", גם "יוסף". גם אמר הכתוב: "רחל מבכה על בניה" (ירמיהו לא, יד), כי היא היתה עיקר מחשבתו. על כן אמר הכתוב: "בני רחל אשת יעקב" (בראשית מו, יט), וכאשר ילדה רחל, מיד אמר ללבן: "שלחני" (בראשית ל, כה). גם נתן לו הבכורה, כי הוא ראשית מחשבתו. ואחר שלא היה ראובן ראוי לבכורה, היה יוסף, שהוא פטר רחם; ולא דן וגד, כי הם בני השפחות.
והימין נכבד מהשמאל ויותר תקיף:רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
עפ"י ההשגחה הנסיית בעצמה שזה לא תהיה ע"י מלאך ושליח רק מה' בעצמו ובכבודו. "יברך את הנערים", בשתי הנהגות אלה "יברך את הנערים", שנגד הנהגה הטבעיית שהצליח בה יעקב אמר "ויקרא בהם שמי", ונגד הנהגה הנסיית שבה הצליחו אבותיו אומר ויקרא בהם "שם אבותי אברהם ויצחק", ור"ל כי את אפרים ברך בימין, שהימין מורה תמיד על הנהגה הנסיית שימין ה' עושה חיל למעלה מדרך הטבע, ואת מנשה ברך ביד שמאל שמורה על הנהגה הטבעיית המתיחסת לשמאל, אמר ששני הברכות ושני ההנהגות האלה
יהיו בם לטובה עד שידגו לרוב:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
וידגו לרוב בקרב הארץ. היה לו לומר בארץ, מהו בקרב הארץ, ונראה לפרש על דרך שארז"ל (סוטה יא:) שהיו המצרים חורשים על גבם ונעשה להם נס ונבלעו בקרקע כו' ואח"כ חוזרין ומבצבצים והולכים לביתם עדרים עדרים וכו', ולפי זה היו פרים ורבים בקרב הארץ ממש, כי לא לחנם נעשה להם נס זה שהיו נבלעים בקרקע, ודאי לכדי שלא תשלוט בהם עין הרע של המצרים, ע"כ נתכסו בקרקע כדגים המכוסים במים, ובסיבת היותם בקרב הארץ ממש נעשו רבים כדגים, כי לא שלטה בהם עינא בישא, וע"ז נאמר ותמלא הארץ אותם.
ונתן ברכת הריבוי דוקא ליוסף, כי שמו מורה על התוספות והרבוי, כמ"ש (בראשית ל.כד) יוסף ה' לי בן אחר. וכמ"ש (דברים א.יא) יוסף עליכם ככם אלף פעמים, והיתה ברכה זו ראויה ביותר אל אפרים ע"ש כי הפרני אלהים, ע"כ נתן ימינו על ראש אפרים כי חשב יעקב ששמו מסייע לו לקבלת ברכה זו, ויוסף חשב שיותר ראוי לתלות ברכת הריבוי בבן הבכור, כי אליו פי שנים כפלים בירושה, ע"כ גם ברכת הרבוי לו יאתה ביותר, והשיב יעקב ידעתי בני ידעתי. הזכיר ב"פ ידעתי, כנגד ברכת פי שנים של הבכור, ואמר גם הוא יגדל וגם הוא יהיה לעם, הזכיר ב"פ גם, לרמוז על הכפל כאילו אמר ידעתי מן פי שנים של הבכור אשר מזה הצד היה מן הראוי ליתן לו ביותר חלק בברכת הרבוי לצרף הויות להדדי, אבל מ"מ אחיו הקטן יגדל ממנו, כי הקב"ה בוחר ביותר בקטנים, וכל אדם שיש בו צד קטנות אז ביותר הקב"ה מגביהו לשיתו לאלפי רבבה כמ"ש (דברים ז.ז) לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם וגו' כי אתם המעט. וכתיב (ישעיה ס.כב) הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום. וקרה זה לכל זרע אברהם, כי ישמעאל בכור לאברהם נפסל ישמעאל ונבחר יצחק, עשו בכור ליצחק נפסל עשו ונבחר יעקב, ראובן בכור ליעקב נפסל ראובן ונבחר יוסף, מנשה בכור ליוסף נבחר אפרים ביותר, ורמז זה הלא דבר הוא והמשכילים יבינו.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ויקרא בהם שמי וגו'. פירוש שיהיו בהדרגת שלשה אבות וכשם שאין אדם בעולם יכול לנתק או לקלקל באחד מג' אבות ואין צריך לומר בכולן יחד כמו כן הם:
עוד ירצה לשון יקר וגדולה פירוש שיגיע באמצעותם יקר לשם אבות, והוא על דרך אומרו (משלי, כג) גיל יגיל אבי צדיק וכן הוא אומר (שם י"ז) עטרת זקנים בני בנים, וזה יהיה באמצעות הכנתם ההגונה ודרכם הישר עד שיגיע יקר לאבות אבותם:
עוד ירמוז כי יהיה להם חיבוב הזכרת שמם לפני ה' כחיבוב הזכרת שם אברהם יצחק ויעקב, וכמו כן תמצא שאמר הנביא (ירמי', לא) הבן יקיר לי אפרים וגו' כי מדי דברי בו וגו', הרי כי שמו של אפרים נתייקר בעיני ה' ומזכירו בחשק וחבה יתירה:
וידגו לרוב וגו'. הכוונה על דרך מה שפירשתי בפ' בראשית בפסוק (א' כ"ב) ויברך אותם וגו' האמור בדגים כי הוצרך ה' לברכם לצד שמקום דירתם הוא נגדיי בקצה האחרון לבחינת הלידה לזה הגדיל בהם כח המוליד להוליד אפילו במים, וכאן אמר יעקב שידגו כדגים בריבוי הלידה ויהיה להם גדר זה בארץ, וכפי זה תהיה ברכתם גדולה מברכת הדגים להיותם במים והבן. ודקדק לומר בקרב רמז שיהיו נחבאים בפנים על דרך מה שאמר להם יהושע (סוטה דף לו:) בזמן שנתקיימה ברכת יעקב בהם לכו החביאו עצמיכם ביערים, כי יהושע פירש הכתוב כפירושינו. ויש דרשה בזה (ברכות דף נה:) שהמשילם לדגים שאין עין הרע שולטת בהם, וכפי זה אומרו בקרב הארץ פירוש הגם שיהיו בקרב הארץ, ובזה הם בגדר עליון מהדגים:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
וידגו כדגים הללו שפרין ורבין ואין עין רעה שולטת בהן פי' לפי שמכוסין במים ואין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מח טז"
קטגוריה זו מכילה את 29 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 29 דפים.