אבן עזרא על בראשית מח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


<< · אבן עזרא על בראשית · מח · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמר — האומר, ליוסף. וכן: "אשר ילדה אותה ללוי במצרים" (במדבר כו, נט):

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויגד — המגיד, ליעקב. או האומר ליוסף; או היה שליח מיעקב:

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

וטעם הנני מפרך — על דעת הגאון, שאמר לי השם: הנני מפרך, ובן לא נולד לי, רק מתה רחל; ועתה ידעתי, כי בעבור בניך הנולדים לך אמר הנני מפרך. וזה הפירוש אין לו טעם וריח, כי מה הפרש בין בני יוסף ובין בני ראובן? ועוד, כי בנימין נולד לו אחר זו הנבואה.

והנכון בעיני, שאמר: השם אמר לי כי ארץ כנען תהיה לזרעי אחוזת עולם, ואני אתן לך בנחלת הארץ – [את] הבכורה, ויקחו אפרים ומנשה חלקם בארץ כאשר יקח ראובן ושמעון, שהם הגדולים מבני; ואשר תוליד אחרי אפרים ומנשה יקראו על שם אחיהם הנזכרים, שירשו עמם בנחלתם.

והמפרש שאמר ומולדתך על בני מכיר שיולדו על ברכי יוסף, לא ישרו בעיני דבריו, כי מה טעם על שם אחיהם? ואם יטעון טוען, כי לא מצאנו ליוסף בנים אחרים? גם זו איננה טענה, כי יתכן שהיו, ובעבור שירשו עם אחיהם לא הזכירם הכתוב; ורבים כאלה:

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

וטעם ואני בבואי מפדן — שמתה רחל פתאום, ולא יכולתי להוליכה לקברה במערה כאשר קברתי לאה. ואמר זה ליוסף, שלא יחר לך שאבקש מאתך מה שלא עשיתי לכבוד אמך:

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואחר שאמר: וירא ישראל את בני יוסף — איך יאמר: "לא יוכל לראות" (בראשית מח, י)? רק טעמו, לראות היטב, שיכירם:

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו — מאוחר צריך להיות; וטעם מעם ברכיו – כי הוא יושב על המיטה.

וטעם לא פללתי — לא דנתי בליבי, מגזרת "פלילים" (דברים לב, לא):

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויקח יוסף — וכבר לקח. וכבר הראיתיך רבים כאלה:

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

שכל את ידיו — כאלו ידיו השכילו מה שהוא רוצה לעשות.

כי מנשה הבכור — אף על פי שמנשה הוא הבכור; וכן: "כי עם קשה עורף" (שמות לד, ט), ורבים כן:

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

וטעם המלאך הגואל אותי — תמצא בפרשת "ואלה שמות".

ויקרא בהם שמי — כי הנה כל ישראל יקראו "אפרים", גם "יוסף". גם אמר הכתוב: "רחל מבכה על בניה" (ירמיהו לא, יד), כי היא היתה עיקר מחשבתו. על כן אמר הכתוב: "בני רחל אשת יעקב" (בראשית מו, יט), וכאשר ילדה רחל, מיד אמר ללבן: "שלחני" (בראשית ל, כה). גם נתן לו הבכורה, כי הוא ראשית מחשבתו. ואחר שלא היה ראובן ראוי לבכורה, היה יוסף, שהוא פטר רחם; ולא דן וגד, כי הם בני השפחות.

והימין נכבד מהשמאל ויותר תקיף:

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מלא הגוים — גוים רבים יצאו ממנו:

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

בך יברך ישראל — כל בני ישראל.

וישם את אפרים — בדיבור הברכה:

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

שכם אחד — יש אומרים כי על עיר שכם רמז, שגם היא היתה לבני יוסף. וטעם בחרבי ובקשתי, על השם, כאשר אמר דוד: "מגיני וקרן ישעי" (שמואל ב כב, ג).

והנכון בעיני שפירוש שכם אחד — חלק אחד; והוא ממשפחת "על שכמם" (שמות יב, לד), ו"לעבדו שכם אחד" (צפניה ג, ט). על אחיך, נוסף על אחיך. וטעם אשר לקחתי, אשר יקחו ישראל בחרבם ובקשתם. והזכיר האמורי, בעבור שאין בשבעה גוים חזק כמוהו; הלא תראה, אחר שנהרגו שני מלכי האמורי הגדולים, אמר יהושע (ז, ז): "לתת אותנו ביד האמורי".

ואל תתמה על מלת לקחתי, כי לאחר שהשם נתנה בפה לאברהם, הם יחשבו שהיא שלהם. וכן נאמר ליעקב: "לך אתננה ולזרעך" (בראשית כח, יג):