(שמות יב לד): "וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ; מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם".

באותו לילה הכינו בני-ישראל בצק כדי לאפות להם צידה לקראת היציאה לדרך בבוקר, אולם כיוון שהמצרים גירשו אותם בלילה הם לא הספיקו לאפות את הבצק;   ו כל אחד מ העם נשא את הבצק שלו טרם (לפני ש-) הספיק להחמיץ;   ואת השאריות מסעודת הפסח שמו בצרור בתוך שמלות שאותן שמו על שכמם -

המילים טרם יחמץ רומזות שבני-ישראל התכוונו לתת לבצק להחמיץ ולתפוח, אלא שהם לא הספיקו כי המצרים גרשו אותם: "המצריים לא הניחום לשהות כדי חימוץ" ( רש"י ) .

אולם, בתחילת הפרק, ה' אמר למשה שבני-ישראל צריכים לאכול את קרבן הפסח עם מצות ומרורים, (שמות יב ח): "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה;  צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת, עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ";

ובהמשך נאמר שבמשך שבעה ימים אסור לאכול חמץ, (שמות יב טו): "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ, אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם; כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי"; (שמות יב יט): "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם, כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ";

האם בני ישראל התכוונו לעבור על מצוות ה' ולהכין להם חמץ?! כמה פירושים:

1. בחג הפסח הראשון הייתה מצוה לאכול מצה (שמות יב ח) , אבל לא היה איסור לאכול חמץ (שד"ל על שמות יב כא, על-פי הר"ן ובעל-הטורים) .     ה' כמובן ידע שבצקם של בני ישראל לא יספיק להחמיץ, ולכן הוא אמר למשה מראש שבדורות הבאים יהיה אסור להם לאכול חמץ בפסח (שמות יב טו-יט) ;  אך משה לא אמר זאת לישראל כשהיו במצרים ( שמות יב כא-כח ) , אלא רק אחרי שיצאו ממצרים ויכלו להבין את משמעותן של מצוות אלו ( שמות יג ג-י ) . בני ישראל התכוונו לאפות לחם חמץ, אך לא הספיקו - כפי שה' חזה מראש.

• אך לפי פירוש זה, לא ברור מדוע בני ישראל לא אפו חמץ כשהגיעו לסוכות; הרי כשהיו במצרים הם לא הספיקו לאפות שום דבר - לא מצות ולא חמץ - כי המצרים גירשו אותם; הם הוציאו ממצרים בצק לא אפוי ("ויישא העם את בצקו, טרם יחמץ"); וכשהגיעו לסוכות - כבר לא היו שם מצרים, ובני-ישראל יכלו לשבת בנחת בסוכות ולחכות שהבצק שהוציאו ממצרים יחמיץ.

2. בחג הפסח הראשון היה גם איסור לאכול חמץ, כמו בכל שאר השנים. משה אמר איסור זה לבני ישראל, כמו שאמר את כל שאר המצוות שה' מסר לו, גם כשזה לא נכתב בפירוש.   בני ישראל אכן אפו מצות במשך הלילה בבתיהם שבמצרים.  אך בחצות הלילה, כשהמצרים גירשו את בני ישראל ממצרים, היה בידם בצק שעדיין לא הספיקו לאפות. הנס הגדול של יציאת מצרים היה, שבני ישראל יצאו ממצרים כל-כך מהר, שהבצק שהם הוציאו ממצרים לא הספיק להחמיץ עד שהגיעו לחניה הראשונה שלהם (בסוכות - פסוק לז) , ושם, (שמות יב לט): "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ; כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם"( פירוט ).   לזכר הנס הגדול הזה אנו מבערים את החמץ מכל גבולינו למשך 7 ימים בשנה - סמל מוחשי למהירות הגדולה שבה יצאו בני ישראל ממצרים (ע"פ אברבנאל) .   

"משארותם - שירי מצה ומרור.   על שכמם - אע"פ שבהמות הרבה הוליכו עמהם, מחבבים היו את המצות" ( רש"י ע"פ מכילתא) .

שמלה היא בד או בגד לנשים או גברים .

צרור בשמלה נזכר גם ב (משלי ל ד): "מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד? מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו? מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה? מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ? מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע?"( פירוט ). להסבר הקשר בין הפסוקים ראו: צרור החיים .

• שני הפירושים שהבאנו במאמר זה הובאו גם במכילתא - ראו פירוש מלבי"ם .
• בני ישראל אפו מצות במצרים כדי לאכול עם קרבן הפסח, ואפו שוב מחוץ למצרים כדי לאכול בדרך .
• משמעות המצוות הקשורות למצה וחמץ בימינו .

יש כאן אי דיוקים

במקרה הגעתי לפה, וקראתי ואני מעוניין לתקן ולשמוע דעתך, אראל,

ציטוט: ""כי לא (חמץ כי (גורשו ממצרים))" = "כי לא (חמץ), למרות ש(גורשו ממצרים)"; ראו לא כי = למרות.

פירוש זה אינו נכון.אלא:

כי לא= מכיוון ש, כן(אכן) לא

ולגבי ה"כי" השני, משמעו:

כי= מכיוון ש,

וההסבר הוא שהבצק לא החמיץ מכיוון שנתמהמהו עקב גירושם לאחר מכת בכורות- זוכרים? ויהי בחצי הלילה וה' היכה כל בכור בארץ מצרים....

בקיצר- נא לתקן ולהבין בצורה נכונה. זה פשוט מאוד.

-- בני קו, 2015-04-14 04:03:49

וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.

השבת היא זכר ליציאת מצרים אך שרשי השבת נטועים עמוק בימי בראשית

ככה גם המצות אשר הם זכר ליציאת מצרים אך המצות גם הם מימי בראשית

גם לוט אחי שרה אשת אברהם אפה מצות למלאכים במועד "חג המצות" בעת אשר ישב בסדום

בני ישראל נהיו לעם ליהוה בעת צאתם מארץ מצרים וטרם ידעו לשמוע בקולו

לכן אלהים בדרכו עזר לבני ישראל להקים את מצוות אכילת המצות כאשר גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה

-- Daian Moshe, 2015-04-14 05:21:40

לגבי השבת קל להבין מדוע היא קשורה למעשה בראשית. אבל מה הקשר בין מצות לבראשית? מדוע היתה מצוה לאכול מצות מימי בראשית?

-- Erel Segal Halevi, 2015-04-28 15:09:08

אלהים ברא את האדם מן האדמה בעת האביב

והמצות זה לחם האדם הראשון מימי בראשית

כי מנחת הלחם הראשון זה המצות קֹדֶשׁ קָדָשִׁים

ויקרא י יב: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים

קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה הַנּוֹתֶרֶת מֵאִשֵּׁי יהוה וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא"

וככה אלהים "עזר" לבני ישראל להקים את מצוות המצות

שמות יב לט: "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ

כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם"

בראשית יג י:

"וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת יהוה אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן יהוה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר"

• • • כְּגַן יהוה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם *** כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם ***

וגם בעת גרוש האדם מגַן יהוה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם .......

• • • כְּגַן יהוה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם = כְּגַן עדן כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם *** וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ ***

-- Daian Moshe, 2015-04-28 16:00:35

אבל כשאדם גורש מגן-עדן נאמר לו "בזעת אפיך תאכל לחם", ולא "בזעת אפיך תאכל מצות"...

-- Erel Segal Halevi, 2015-04-30 14:09:23

שמות כט ב: "*** וְלֶחֶם מַצּוֹת *** וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם"

גם מצות זה לחם = לחם עני

כשאדם הראשון בצאתו מגן-עדן הבין כי איבד את עושרו הגדול כי קולל בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם

לכן בראשית הימים באביב לא יכל לאכול לחם של עשירים לחם חמץ לכן אכל לחם עני

הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם [כְּגַן יהוה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם]

-- Daian Moshe, 2015-04-30 14:29:56

ואני לתומי חשבתי שאם מתמהמהים עם הבצק אז הוא מחמיץ. וע"מ שלא יחמיץ צריכים לאפות אותו מייד כשנהיה בצק. אז לא ברור למה בנ"י יצאו עם בצק ולא עם מצות?

ולמה להכין בצק אם הם מגורשים ממצרים ואינם יכולים להתמהמה? האם לא קל יותר הקמח מהבצק? או שמא חששו שלא יהיה להם מים בדרך?

רגע, ולקחת עצי שיטים וארונו של יוסף כן היה להם זמן להתמהמה?

רק רגע, ומה עם וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות? אהה, זה יכול להיות שהיה לפני כן מאלו שהאמינו בכח ה' להביא מכת בכורות.

או קיי, אבל מה עם הלחם? למה לא הכינו לפני כן? אם ידעו על מכת בכורות, ידעו גם "בחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים"?

-- יחיאל כהן, 2018-03-22 19:09:34

שאלות טובות. נראה שהסיבה היא שה' לא גילה לבני-ישראל את השעה המדוייקת שבה ייצאו ממצרים. הם ידעו שמכת בכורות תהיה בלילה אבל חשבו שהיציאה עצמה תהיה בבוקר, כמו שנאמר להם "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר", כך שיהיה להם מספיק זמן להכין אוכל טרי לדרך. באופן מפתיע המצרים גירשו אותם כבר באמצע הלילה. ראה כאן: [1]

-- Erel Segal-Halevi, 2018-04-03 19:12:42