מ"ג שמות יב לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות יב · לד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשָּׂ֥א הָעָ֛ם אֶת־בְּצֵק֖וֹ טֶ֣רֶם יֶחְמָ֑ץ מִשְׁאֲרֹתָ֛ם צְרֻרֹ֥ת בְּשִׂמְלֹתָ֖ם עַל־שִׁכְמָֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּנְטַל עַמָּא יָת לֵישְׁהוֹן עַד לָא חֲמַע מוֹתַר אָצְוָתְהוֹן צְרִיר בִּלְבוּשֵׁיהוֹן עַל כַּתְפֵיהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וּנְטַל עַמָּא יַת לֵישֵׁיהוֹן עֲלוֹי רֵישֵׁיהוֹן עַד דְּלָא אַחְמָע וּמִן דְּמִשְׁתַּיֵּיר לְהוֹן מִן פַּטִּירֵי וּמְרִירִי סוֹבָרוּ צְרִיר בִּלְבוּשֵׁיהוֹן עַל כַּתְפֵיהוֹן:
ירושלמי (קטעים):
מוֹתָר פִּסְחֵיהוֹן קְטִירִין בְּשׁוֹשִׁיפְהוֹן יְהָבִין עַל כִּתְפֵּהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טרם יחמץ" - המצריים לא הניחום לשהות כדי חימוץ

"משארותם" - שירי מצה ומרור (מכילתא)

"על שכמם" - אע"פ שבהמות הרבה הוליכו עמהם מחבבים היו את המצות (מכילתא)

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


פג. וישא העם את בצקו טרם יחמץ. מגיד שלשו את העיסה ולא הספיקו לחמצה. וכן אתה מוצא לעתיד לבא. דכתיב (כלם מנאפים כמו תער בוערה מאופה) ישבות מעיר מלוש בצק עד חומצתו (הושע ו). (וכתיב, יום מלכנו החלו שדים חמת מיין וגו').

משארותם אלו שירי מצה ומרור. אתה אומר כן, או אינו אלא שירי פסחים? כשהוא אומר לא תותירו ממנו עד בקר, הרי שירי פסח. אמור, ומה אני מקיים משארותם צרורות בשמלותם - אלו שירי מצה ומרור. צרורות בשמלותם על שכמם. ר' נתן אומר [וכי] לא היתה שם בהמה? והרי נבר נאמר וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר, ומה תלמוד לומר על שכמם - אלא שהיו מחבבין את המצות.

<< · מ"ג שמות · יב · לד · >>