מ"ג שמות יב לג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֶּחֱזַ֤ק מִצְרַ֙יִם֙ עַל־הָעָ֔ם לְמַהֵ֖ר לְשַׁלְּחָ֣ם מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י אָמְר֖וּ כֻּלָּ֥נוּ מֵתִֽים׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּתְקִיפוּ מִצְרָאֵי עַל עַמָּא לְאוֹחָאָה לְשַׁלָּחוּתְהוֹן מִן אַרְעָא אֲרֵי אֲמַרוּ כּוּלַּנָא מָיְתִין׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְכַד שְׁמָעוּ משֶׁה וְאַהֲרן וּבְנֵי יִשְרָאֵל קָל בְּכוּתָא דְפַרְעה וְלָא אַשְׁגָחוּ עַד דְּאָזַל הוּא וְכָל עַבְדוֹי וְכָל מִצְרָאֵי וּתְקִיפוּ לְכָל עַמָּא בֵּית יִשְרָאֵל לְמִפְטְרִינוּן מִן אַרְעָא אֲרוּם אָמְרִין אִי שַׁהְיַין הִינוּן הָכָא שַׁעְתָּא חָדָא הָא כּוּלָנָא מַיְיתוּן: |
ירושלמי (קטעים): | אֲרוּם אֲמָרוּ מִצְרָאֵי אִי שַׁהְיָין יִשְרָאֵל שָׁעָה חָדָא הָא כָּל מִצְרָיִם מַיְיתוּן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
כי אמרו כלנו מתים . אמרו ולא כמדת משה. משה אמר ומת כל בכור בארץ מצרים והיו סבורין שכל מי שיש לו ד' או ה' בנים, אין מת אלא הבכור שבהם, והם לא היו יודעין שנשותיהן חשודות בעריות, וכולן בכורים מרווקים אחרים. הן עשו בסתר והקב"ה פרסם אותם. והרי דברים קל וחומר, ומה אם מדת פורענות מועטת, העושה בסתר הקדוש ב"ה מפרסמו, מדה טובה מרובה על אחת כמה וכמה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
פב. ותחזק מצרים . כבר כתכ הראב"ע שמדרך הסברא משה ואהרן לא היו בליל ט"ו בארץ רעמסס רק בעיר המלוכה, [צריך לומר ששם עשו את הפסח בפ"ע כי גם שם נמצאו מבני ישראל]. ויצאו מפתח ביתם אחר חצות במצות ה'. ופרעה נתן להם רשות לצאת, ואז הלכו שליחי פרעה לרעמסס [שידוע עד היום שבין מצרים הישנה שיש שם אוצרות יוסף, עד רעמסס הוא מהלך ששה פרסאות] והגיעו לשם באור היום. ואחר שנודע להמצריים רשות פרעה, טרדו אותם בבהלה לצאת תיכף ולא הניחום להכין צדה לדרך. באשר לפי דעתם מתו גם הבנים שאינם בכורים, שלא ידעו שנשיהם מזנות, חששו שימות כולם. ועל כן לא שלחם על מנת לשוב כמו שאמר פרעה, לכו עבדו את ה', רק גרשם בהחלט. ובזה נכונו שני הכתובים מה שנאמר הוציאך ה' ממצרים לילה זה היה מצד רשות פרעה, ומה שנאמר שיצאו בעצם היום זה היה מצד גרוש המצרים.