מפרשי רש"י על דברים כח ה
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"ח • פסוק ה' |
• ד • ה • כב • כג • כד • כז • ל • מז • נב • נג • סא • סב • סג • סח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בָּר֥וּךְ טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃
רש"י
"ברוך טנאך" - פירותיך ד"א טנאך דבר לח שאתה מסנן בסלים
"ומשארתך" - דבר יבש שנשאר בכלי ואינו זב
רש"י מנוקד ומעוצב
בָּרוּךְ טַנְאֲךָ – פֵּירוֹתֶיךָ. דָּבָר אַחֵר: טַנְאֲךָ, דָּבָר לַח שֶׁאַתָּה מְסַנֵּן בְּסַלִּים.
וּמִשְׁאַרְתֶּךָ – דָּבָר יָבֵשׁ, שֶׁנִּשְׁאָר בַּכְּלִי וְאֵינוֹ זָב.
מפרשי רש"י
[ב] דבר יבש. דלפי פירוש הראשון יהיה "ומשארתך" כמשמעו, כמו (שמות י"ב, ל"ד) "משארותם צרורות בשמלותם". ולא יתכן "ומשארתך" דבר יבש, דאם כן דבר לח היכי רמיזי:
[ג] שתהיה יציאתך וכו'. דאם לא כן, למה בירך הביאה והיציאה, ולא ההליכה, אלא פירושו שתהא יציאתך מן העולם כמו ביאתך לעולם בלא חטא. וקשיא, דאיך נוכל לפרש "ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך" (פסוק יט), דכשנולד - בודאי בלא חטא נולד (קושית הרא"ם). ויש לומר, כמו שהוא נולד בלא חטא, כך הוא בלא זכות, ואמר הכתוב כמו שאין לו זכות בבואו לעולם, כך לא יהיה לו שום זכות בצאתו מן העולם, שלא יהיה לו שום מצוה. אי נמי, דקרא כתיב (תהלים נ"ח, ד') "זורו רשעים מרחם", ואפשר שיהיה בו חטא מן הבטן, ופירושו שתהא בביאה חטא כיציאה:
ועוד, קרא (כאן) יש לפרש כפשטיה, רק דהוקשה למה לא כתב 'ברוך אתה בכל מקום', ולמה הוצרך להאריך ולכתוב "ברוך אתה בבואך וגו'", ותירץ דאתא למילף שתהא יציאתו בלא חטא כמו ביאתו לעולם. וגבי קללה הוא כמשמעו, דלא יקשה דלמה לא כתב 'ארור אתה בכל מקום', דודאי אי לא הוי צריך לכתוב אצל הברכה "ברוך אתה בבואך וגו'", הוי קשה דלמה מאריך הכתוב, אבל כיון שצריך לכתוב אצל הברכה ואצל הקללה, אין זה אריכות כלל. דאדרבה, זה קצור לשון, שלא כתב לשון אחר, ואין זה אריכות רק קצור. ודבר זה תמצא בכמה מקומות מאד, שאף על גב שהלשון הוא ארוך יותר, אם אין צריך לכתוב לשון חדש בקרא, נקרא קצור ולא ארוך: