מפרשי רש"י על דברים כח ד
| מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"ח • פסוק ד' | >>
• ד • ה • כב • כג • כד • כז • ל • מז • נב • נג • סא • סב • סג • סח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בָּר֧וּךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֛ וּפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ וּפְרִ֣י בְהֶמְתֶּ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּר֥וֹת צֹאנֶֽךָ׃
רש"י
"שגר אלפיך" - ולדות בקרך שהבהמה משגרת ממעיה
"ועשתרות צאנך" - כתרגומו ורבותינו אמרו למה נקרא שמן עשתרות שמעשירות את בעליהן ומחזיקות אותן כעשתרות הללו שהן סלעים חזקים
רש"י מנוקד ומעוצב
שְׁגַר אֲלָפֶיךָ – וַלְדוֹת בְּקָרְךָ שֶׁהַבְּהֵמָה מְשַׁגֶּרֶת מִמֵּעֶיהָ.
וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ – כְּתַרְגּוּמוֹ ["וְעֶדְרֵי עָנָךְ", וְעֶדְרֵי צֹאנֶךָ]. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן עַשְׁתָּרוֹת? שֶׁמַּעֲשִׁירוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן (חולין פ"ד ע"ב) וּמַחֲזִיקוֹת אוֹתָן, כְּעַשְׁתָּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵן סְלָעִים חֲזָקִים.
מפרשי רש"י
[א] מעשירות ומחזקות. פירש ב' דברים; מעשירות ומחזקות. דאם מלשון עושר, למה נכתב לשון "עשתרות" בתי"ו, לפיכך צריך לפרש 'ומחזקות'. ואם משום 'מחזקות', למה הוציא לשון חזוק מלשון "עשתרות", לכתוב 'מחזקות', אלא שהוא גם כן קרוב ללשון עושר. ובשביל שניהם יחד נקראו "עשתרות". אי נמי, לכך פירש 'מעשירות', דהחזוק שבכאן - שמעשירות: