מפרשי רש"י על דברים כח נב
| מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"ח • פסוק נ"ב | >>
• ד • ה • כב • כג • כד • כז • ל • מז • נב • נג • סא • סב • סג • סח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהֵצַ֨ר לְךָ֜ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֗יךָ עַ֣ד רֶ֤דֶת חֹמֹתֶ֙יךָ֙ הַגְּבֹהֹ֣ת וְהַבְּצֻר֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖ן בְּכׇל־אַרְצֶ֑ךָ וְהֵצַ֤ר לְךָ֙ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֔יךָ בְּכׇ֨ל־אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃
רש"י
"עד רדת חמתיך" - לשון רדוי וכבוש
רש"י מנוקד ומעוצב
עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ – לְשׁוֹן רִדּוּי וְכִבּוּשׁ.
מפרשי רש"י
[יב] לשון רדוי וכיבוש. לא ידעתי אנה מצא משקל זה, כי אם היה מלשון רידוי היה למכתב 'עד רדות', אבל "רדת" הוא על משקל "רב לכם שבת בהר הזה" (לעיל א, ו), אבל "רדת" בלשון רידוי לא נמצא. והרא"ם תמה על אונקלוס כי פירש "רדת" מלשון ירידה, משום דלא שייך לשון ירידה בחומה, אלא בדבר שנעתק בכללה ממקום למקום, ואין החומה נעתק ממקום למקום. ולא ידעתי אם לא ראה "יורידו המשכן" (במדבר א', נ"א), "והורד המשכן" (במדבר י', י"ז), וכל זה יורידו מן הקמתו לארץ, אף כאן יורידו החומה לארץ. ולא הוקשה לרש"י קושיא זאת, אלא עיקר דיוק שלו - "והצר לך בכל שעריך עד רדת חומותיך", ומשמעות הכתוב שיהיו מצירים ברעב וכיוצא בזה (רש"י פסוק נג), ואם כן מאי "עד רדת חומותיך", שאם יורידו החומה למה הוצרכו להצר אותם ברעב ובצמא. ולפיכך הוצרך לפרש עד רדוי החומה, פירוש שיהיו מצירים להם בכל צרה עד שיכבשו את החומה, דמעצמם ימסרו לאויבים. אמנם גם זה יש לישב, "והצר לך" בכל צרה, והוא רעבון ושאר צרה, עד שיורידו את חומתיך. וזה קללה בפני עצמה, דאתם תהיו סבורים שלא תלכד העיר, ותהיו נסגרים בעיר בצרות רעבון, ואתם סבורים שילך ממנו כשלא ילכוד, זה אינו, כי יהיה מציר לך עד שהוא יוריד חומת העיר. אי נמי, דהכי קאמר, "והצר לך בכל שעריך" בעקת רעבון, ובשביל זה לא יהיה בך כח ללחום "עד רדת חומותיך", כי לא תוכל ללחום כנגדו, והוא יוריד ויהרוס החומה:
בד"ה עד רדת כו' נעתק ממקומו והג"א תמה עליו וכי לא ראה יורידו המשכן וברדת המשכן דפירושו שיורידהו מהקמתו לארץ אף כאן יירידו החומה לארץ ואני אומר דלא דמי דיורידי המשכן וברדת המשכן אין שייך לפרש לשון ירידה וגם אין שייך לפרש לשון רידוי וכיבוש אלא הוא פירוש שלישי לשון פריקה וכדפירש רש"י בהדיא וכן התרגום ודע כי הג"א הסכים כאן עם פירש הרד"ק דרדת דהכא לשון ירידה ממש ולא נהיר' דהא התרגום מפרש נמי לשון רידוי וכיבוש כדפירש"י ודוק כנ"ל: