יריעות שלמה על רש"י/דברים/כח
בד"ה שדפון וירקון כו' כמו השחפת נ"ב וק"ל דא"כ לא הו"ל לפרש אלא בתבואה ומדפי' מכת ש"מ דדייק רש"י שיהיו שמות ויהיה שם שדפון כמו שם ירקון והם שמו' של מכות שקרוי' כך ולא מלשון התפעל כמו שידפון דמקץ ע"ש ואף שפירש נמי שם שידפון לאו שפירש שהוא מתפעל אלא שאותה מכה באה מקידום ודוק מהרש"ל:
מה שפירש"י ישגלנה לשון שגל פלגש והכתוב כינהו לשבח ישכבנה לכאורה משמע לישנא דרש"י והכתוב כינהו לשבח היינו ישגלנה דהוא הכתיב ולא ישכבנה דהוא הקרי אכן בגמרא דמגילה איתא בהדא דאדרבה ישכבנה הוא לשון שבח וישגלנה הוא לשון גנאי ומה שפירש"י והכתוב כינהו לשבח ר"ל הכתוב דהיינו המקר' כינה שיקראו אותו לשבח ישכבנה ולא לגנאי ישגלנה ועיין בפירש"י דישעיה סי' ל"ו וי"מ דמתחלה פירש ישגלנה לשון שגל דהיינו פלגש ושוב ק"ל לרש"י למה לא כתיב יפלגשנה לזה אמר והכתוב כינהו לשבח ישכבנה ר"ל הכתוב מכנה אותו השבח של ישכבנה בלשון ישגלנה שהוא יותר לשון טוב מיפלגשנה ותיקון סופרים הוא זה שתקנו לכתוב ישגלנה ולא יפלגשנה אבל ברא"ם ז"ל משמע כפי' הראשון ודוק כנ"ל:
בד"ה עד רדת כו' נעתק ממקומו והג"א תמה עליו וכי לא ראה יורידו המשכן וברדת המשכן דפירושו שיורידהו מהקמתו לארץ אף כאן יירידו החומה לארץ ואני אומר דלא דמי דיורידי המשכן וברדת המשכן אין שייך לפרש לשון ירידה וגם אין שייך לפרש לשון רידוי וכיבוש אלא הוא פירוש שלישי לשון פריקה וכדפירש רש"י בהדיא וכן התרגום ודע כי הג"א הסכים כאן עם פירש הרד"ק דרדת דהכא לשון ירידה ממש ולא נהיר' דהא התרגום מפרש נמי לשון רידוי וכיבוש כדפירש"י ודוק כנ"ל: