ביאור:שמות יב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שמות יב ה: "- שֶׂה תָמִים, זָכָר בֶּן שָׁנָה, יִהְיֶה לָכֶם; מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ."

תרגום ויקיטקסט: - שה תמים (שלם וללא מום), זכר בן שנה, יהיה לכם בבית; קחו לכם שה של כבשים או שה של עזים.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יב ה.


בלשון ימינו התואר תמים מציין אדם נאיבי ופשוט, שאינו מבין את עובדות החיים; אבל בלשון המקרא תמים הוא שלם, ללא מום - ללא חיסרון וללא עודף.

כל הקרבנות שמקריבים לה' חייבים להיות תמימים, וגם הקרבן הזה - הקרבן הראשון שנצטוו ישראל להקריב - חייב להיות תמים.

ומדוע זה חשוב שהשה יהיה דווקא זכר, דווקא בן שנה, ודווקא מן הכבשים או מן העזים ולא למשל מן הבקר (הרי לבני ישראל היה צאן ובקר - שמות יב לח)?

- בפסוק הקודם הסברנו, שמצוות קרבן הפסח חילקה את בני-ישראל לקבוצות בעלות כוח-לחימה דומה (שנמדד בקירוב ע"י כוח האכילה). לכן חשוב שלכל הקבוצות תהיה כמות דומה של בשר. ולכן חשוב להגדיר במדוייק את הסוג, המין והגיל של השה.