ביאור:האלהים הרועה - המלאך הגואל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הנושא : "האלוקים הרועה" לעומת "המלאך הגואל".

 

בברכת יעקב את יוסף נאמר

"...האלוקים הרועה אותי מעודי ועד היום הזה"

                                                       (בראשית, מ"ח, ט"ו)

ומיד אח"כ :

"המלאך הגואל אותי..."                                       (שם, ט"ז)   

 

אומרת על כך הגמרא במסכת פסחים (קיח.):

"...קשים מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה, דאלו בגאולה כתיב המלאך הגואל ואילו במזונות כתיב האלוקים הרועה ..."

 

כלומר בגאולה – מספיק המלאך, אבל ה"רועה" - המלביש, המאכיל המפרנס, כאן כבר צריך את האלוקים, המלאך לא מספיק. מכאן ש קשים מזונותיו של אדם יותר מהגאולה .

 

כיצד אכן ניתן להסביר דבר זה?

 

המלאך כבעל יכולת רוחנית בלבד

הגמרא במסכת מגילה (ל"א.) אומרת:

"... כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענוונותו, שהרי נאמר (דברים, י', י"ז) "...כי ה' אלוקיכם הוא אלוהי האלוהים..." וכתוב אח"כ "...עושה משפט יתום ואלמנה...", ואח"כ   "...ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה...".

 

לכאורה מה החידוש בדבר? שהרי כל בשר ודם יכול לעשות משפט יתום ואלמנה ולתת לגר לחם ושמלה. אם כן אחרי שמנינו את גדולתו של הקב"ה ("כי ה' אלוקכם הוא אלוקי האלוקים") מה הענווה שיש כאן?

 

התשובה היא: המלאך – יכול לעסוק רק בגאולה של רוחניות, כי המלאכים הם עצמם רוחניים. אם כך, אין להם את היכולת לחוש ולהבין גשמיות , כלומר אין למלאכים יכולת ולהבין את צרכי האדם (לבוש, מזון, פרנסה) ואם הם לא מבינים בזה הם לא יכולים לדאוג לצרכים אלו, לכן נאמר במלאך: " הגואל ". מנגד, כאשר יעקב מודה על השלמת מחסורו (לבוש, מזון וכו') הוא מודה לאלוקים ולא למלאכים.   והחידוש הגדול הוא שדווקא האלוקים, שהוא כולו סמל הרוחניות שהרי הוא קודש הקודשים, חרף זאת, הוא חש ומרגיש גם את הדברים הגשמיים של האדם כמו לבוש ופרנסה וכו'.

 

"קשים מזונותיו של אדם יותר מהגאולה"

ומעתה יובן מושג זה, הגאולה – שהיא מושג רוחני – יכולה להיעשות גם על ידי מלאך, מה שאין כן לגבי מזונותיו של האדם – שזה דבר גשמי - מלאך לא יכול להבין זאת. לכן מזונותיו של האדם הם רק על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו ולכן הם במדרגה גבוהה יותר מהגאולה. '

 

"קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף"

השאלה

מדוע מזונות קשים כל-כך? ומה הקשר בינם לבין קריעת ים סוף?

 

התשובה

כאשר הקב"ה קרע את ים סוף לבני ישראל, טען הקטיגור לפני הקב"ה מדוע לקרוע את הים בעבור בני ישראל? במה זכו שתשנה עבורם סדרי בראשית? הלוא המצרים עובדי עבודה זרה הם, וגם בני ישראל היוצאים ממצרים עובדי עבודה זרה. אם כן במה זכותם?

  ואכן הדבר היה קשה לקב"ה ונצטרך הקב"ה למצוא טענה טובה כנגד טענת הקטגור. כלומר, לא קריעת ים סוף הייתה קשה לקב"ה, אלא מציאת הזכות לבני ישראל שבעבורם ישתנו סדרי בראשית.

כך גם טובתו של האדם – מזונותיו, גם הם תלויים במעשיו (1) ] . כידוע, "אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" וכן: "יצר לב האדם רע מנעוריו", לכן גם במקרה זה דרוש לקב"ה כביכול "כח מיוחד" להתגבר על הקטגוריה וללמד זכות על האדם ולדאוג לפרנסתו למרות שעל פי מעשיו לא תמיד מגיע לו (כמו בקריעת ים סוף לבני ישראל).

כלומר: הקושי של הקב"ה הוא לא במעשה עצמו   – אלא בלימוד הזכות, כנגד המקטרגים. '

 

"קשה זיווגו של האדם כקריעת ים סוף"

אמירה זאת מופיעה בגמרא בסוטה (ב:). חכמים ייחסו אמירה זו לזיווג שני , שהוא קשה לקב"ה כקריעת ים סוף, אבל זיווג ראשון לא. הסיבה לכך היא שזיווג שני נקבע על פי מעשיו של האדם ואם הדבר נקבע על-פי   מעשיו, הרי זה קשה לקב"ה כקריעת ים סוף, משום שהקב"ה צריך לענות למקטרגים ולמצוא זכות לאדם מדוע הוא ראוי לזיווג מוצלח.

 

(1) ] וראה גם הגמרא בקידושין פ"ב: שאומרת שמעשיו של האדם משפיעים על פרנסתו.

 

מקורות

על-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה בספר "שיעורים" וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-06-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/sofrim/zuckm/50