מפרשי רש"י על בראשית מח טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


| מפרשי רש"י על בראשיתפרק מ"ח • פסוק ט"ז | >>
א • ד • ה • ו • ז • ח • יא • יב • יד • טז • יז • יט • כ • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ח, ט"ז:

הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכׇּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃


רש"י

"המלאך הגאל אתי" - מלאך הרגיל להשתלח אלי בצרתי כענין שנא' ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב וגו' אנכי האל בית אל

"יברך את הנערים" - מנשה ואפרים

"וידגו" - כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם


רש"י מנוקד ומעוצב

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אוֹתִי – מַלְאָךְ הָרָגִיל לְהִשְׁתַּלֵּחַ אֵלַי בְּצָרָתִי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם יַעֲקֹב וְגוֹמֵר, אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל" (בראשית לא,יא-יג).
יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים – מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם.
וְיִדְגּוּ – כַּדָּגִים הַלָּלוּ, שֶׁפָּרִים וְרָבִים, וְאֵין עַיִן הָרָע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם (ב"ר צז,ג; ברכות כ' ע"א).

מפרשי רש"י

[יז] מלאך הרגיל. מפני שלשון "גואל" משמע לשון הוה, ולא היה גואלו עתה שיאמר "המלאך הגואל", הוצרך לפרש 'המלאך הרגיל', ולפיכך נקרא "הגואל" בלשון הוה:

[יח] יברך את הנערים וכו' מנשה ואפרים. לא שיהיה פירושו "הנערים" שילדו לבסוף, שכן משמע הלשון שברך את יוסף כדכתיב (פסוק טו) "ויברך את יוסף", ולא כתיב 'ויברך אפרים ומנשה', ומשמע שיברך את בניו שיהיו לו לבסוף מיוסף עצמו, וזה לא יתכן, שאם כן היה לו לומר 'יברך את זרעך' מאי "הנערים":