מפרשי רש"י על בראשית מח יט
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק מ"ח • פסוק י"ט | >>
• א • ד • ה • ו • ז • ח • יא • יב • יד • טז • יז • יט • כ • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃
רש"י
"ידעתי בני ידעתי" - שהוא הבכור
"גם הוא יהיה לעם וגו'" - שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקב"ה עושה נס על ידו
"ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו" - שעתיד יהושוע לצאת ממנו שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל
"וזרעו יהיה מלא הגוים" - כל העולם יתמלא בצאת שמעו ושמו כשיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון
רש"י מנוקד ומעוצב
יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי – שֶׁהוּא הַבְּכוֹר.
גַּם הוּא יִהְיֶה לְעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל – שֶׁעָתִיד גִּדְעוֹן לָצֵאת מִמֶּנּוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה נֵס עַל יָדוֹ (מדרש תנחומא ויחי ו).
וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ – שֶׁעָתִיד יְהוֹשֻׁעַ לָצֵאת מִמֶּנּוּ, שֶׁיַּנְחִיל אֶת הָאָרֶץ, וִילַמֵּד תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל (שם).
וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם – כָּל הָעוֹלָם יִתְמַלֵּא בְּצֵאת שָׁמְעוֹ וּשְׁמוֹ, כְּשֶׁיַּעֲמִיד חַמָּה בְּגִבְעוֹן וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן (ב"ר צז,ד; ע"ז כ"ה ע"א).
מפרשי רש"י
[כ] ידעתי בני ידעתי שהוא הבכור גם הוא יהיה לעם וכו'. פירוש שאין "ידעתי בני ידעתי" דבוק אל "גם הוא יהיה לעם", שאם כן לא היה נופל הלשון "ידעתי בני ידעתי" רק 'ידעתי בני כי גם הוא יהיה לעם', כי כפל הלשון הוא לחזק, לפי שיוסף היה סובר כי לא ידע זה יעקב, לכך כפל הלשון שידע זה. ועוד מאי "גם", דהא לא נזכר לפני זה שיהיה אפרים לעם שיהיה קאי על ש"גם" מנשה יהיה לעם, ולפיכך צריך לפרש כך - "ידעתי בני ידעתי" שהוא הבכור, ולא לבד שהוא הבכור - אלא "גם יהיה לעם", ולפיכך הוסיף וי"ו על 'וגם', לומר שהוא מחובר למעלה:
[כא] כל העולם יתמלא וכו'. דאם לא כן לא יתכן לומר "וזרעו יהיה מלא הגוים", שאיך יהיה זרעו מלא הגוים, אלא בצאת שמעו: