קטגוריה:בראשית מא לט
נוסח המקרא
ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ.
וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כׇּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃
וַ/יֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְ/ךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְ/חָכָ֖ם כָּמֽוֹ/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף בָּתַר דְּהוֹדַע יְיָ יָתָךְ יָת כָּל דָּא לֵית סוּכְלְתָן וְחַכִּים כְּוָתָךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר פַּרְעה לִיוֹסֵף בָּתַר דְאוֹדַע יְיָ יָתָךְ יַת כָּל דָא לֵית סוּכְלָתָן וְחַכִּים כְּוָותָךְ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(לט) השאלות (לט - נו) מ"ש ג' פעמים ויאמר פרעה אל יוסף, למה חלקם לג' אמירות ומה רצה בכ"א מהם: מ"ש ויקבץ את כל אכל ויצבר יוסף בר משמע שהם שני ענינים חלוקים: מ"ש ותרעב כל ארץ מצרים, והרעב היה, ויחזק הרעב, הכל כפל לשון:
אחרי. ר"ל החכמה והתבונה צריכה אל שר הארץ להמציא עצה ותושיה בהנהגת המדינה, ואחר שהודיע ה' אותך כ"ז מי שיקום על הנהגת המדינה לא יחדש דבר רק עצתך ימלא, וא"כ "אין נבון וחכם כמוך":
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא לט.
אין נבון וחכם כמוך - האמנם?
פרעה קבע שיוסף הוא האיש הנבון והחכם ביותר במצרים, ולכן מינה אותו לנהל את מבצע אגירת המזון בשבע שנות השובע. אבל יוסף בסך-הכל הציע לפרעה עצה פשוטה ומתבקשת - לאסוף מזון בשנות השובע ולשמור לשנות הרעב. מה הבינה והחכמה הגדולה בעצה זו? הרי כל נמלה יודעת, (משלי ו ח): "תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ, אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ"!
1. יש הבדל בין שנה רגילה, שבה כולם יודעים שהחורף עומד להגיע, לבין הידיעה הכללית, שבשנים מסויימות גם בקיץ אין קציר. בשנה רגילה, כולם חכמים וממושמעים כמו הנמלה ואוגרים מזון; אבל בשביל שליטה עצמית ומשמעת הדרושות כדי להתכונן למחסור לא-רגיל, צריך בטחון לא-רגיל שאכן יבוא מחסור כזה.
ולכן, היחיד שאפשר לסמוך עליו שינהל נכון את ההכנה לשנות המחסור, הוא אותו יוסף היודע, בזכות פתרון החלום, שאכן יהיה מחסור. (ע"פ דוד ויסקוט, "תורת המלכים" ה'תש"ף, עמ' 21).
2. "כָּמוֹךָ" - כמוך בדיוק. אם יש אדם יותר חכם, או יותר נבון, או אפילו יותר חכם ונבון, זה לא בדיוק כמוך, ולכן זה לא טוב. פרעה החליט שרק יוסף מתאים, כי יוסף היה איש זר, עברי. יוסף לא ימנע מלהרוג אזרחים מצריים אם הם יתנגדו לאגור את התבואה, יקימו מהומות בזמן החלוקה, או ירצו לעשות מרד. השרים והעם ידעו שאיש זר לא ירחם עליהם ויהיה תקיף. כך קרה שנפוליאון, קורסיקאי, עלה לשלטון, כי הוא לא התבייש להציב תותחים ברחובות פריס וירה במפגינים.
מה ההבדל בין חכם ונבון?
על ההבדלים בין חכם לנבון בלשון המקרא, ראו ביאור:חכם, ביאור:נבון.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מא לט"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.