עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כׇּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃
[לב] לבקש איש חכם ונבון. דאם לא כן למה אמר פרעה אלו הדברים, וכי לא היה כוונתו רק לשבחו, ועוד דהוי ליה לשבחו בדבר שהוא יותר שבח - לומר אין איש אשר רוח אלקים בו כמוך, כמו שאמר לעבדיו (פסוק לח), אלא מפני שאמר יוסף "ירא פרעה איש חכם ונבון" אמר לו אין איש חכם ונבון כמוך:
[לג] לשון שם המלוכה. לא כסא ממש, דמאי רבותא דכסא, אלא שהוא שם למלכות:
בד"ה אין נבון כו' פי' זאת נ"ב ולי נרא' דמ"ה פירש"י כן שאם תפרש שלא היה בנמצא כמוהו זה אינו שהרי עיקר מעלתו איש אשר רוח אלהים בקרבו וכי לא היה כבר אברהם שנתפרסם שמו בכל העולם כולו והיה נביא אלא כנגד עבדיו וחרטומי מצרים אמר אם נלך ונבקש הנמצא כמוהו שהרי יש בו רוח אלהים מש"כ בכל הנמצאי' לעת עתה שהרי החרטומין וכל חכמים אין דומין לו לפי שרוח אלהים בקרבו ועוד נראה דאף מקרא דייק שאם לא היה בא לפרעה אלא כדי לספר מעלותיו שלא היה בנמצא כמוהו הוה ל"ל הנמצא איש אשר בו רוח אלהים כזה ושב כזה על סוף המבוקש אבל עכשיו דיבר פרעה נגד עבדיו אם נלך ונבקש הנמצא כמוהו ולמה לא נמצא איש בגוף וידים ורגלים כמוהו על כן מתאר הענין כאלו אמר והשיב נגד שואליו לא תמצאוהו כן לפי שרוח אלהים בקרבו ודוק מהרש"ל:
אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת: את כל החכמה הזאת אתה אמרת ירא פרעה איש נבון וחכם:
אין נבון וחכם כמוך: מאשר נתישב בליבם הפתרון והיה בכל דבריו אלה נותן עצת חכמה היה הדבר בעיניהם כאלו בא הכל כבר, וע"כ אמר אחרי הודיע בלשון עבר:
(לט) השאלות (לט - נו)
מ"ש ג' פעמים ויאמר פרעה אל יוסף, למה חלקם לג' אמירות ומה רצה בכ"א מהם:
מ"ש ויקבץ את כל אכל ויצבר יוסף בר משמע שהם שני ענינים חלוקים:
מ"ש ותרעב כל ארץ מצרים, והרעב היה, ויחזק הרעב, הכל כפל לשון:
אחרי. ר"ל החכמה והתבונה צריכה אל שר הארץ להמציא עצה ותושיה בהנהגת המדינה, ואחר שהודיע ה' אותך כ"ז מי שיקום על הנהגת המדינה לא יחדש דבר רק עצתך ימלא, וא"כ "אין נבון וחכם כמוך":
