קטגוריה:בראשית מה יט

ראו: פקודת פרעה

זאת פקודה שאי אפשר לסרב לה. כל שיוסף יכול לעשות זה רק לשנות במידה זעומה, בלי שפרעה ישמע על זה.

לפי פקודת יוסף )החתומה בטבעת המלך(, אסור היה לבוא או לצאת עם עגלות ממצרים כדי לשבור בר. בצורה כזו יוסף מנע תנועה של כמויות גדולות ואנשים יעסקו בשוק שחור ואחרים ישדדו אותם.

שומרי הגבול ראו עגלות יוצאות ממצרים, אבל העגלות היו ריקות, למעו מספר מתנות: "חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת" (ביאור:בראשית מה כב), כי יוסף שלח "עֲשָׂרָה חֲמֹרִים, נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם", ועוד "עֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ" (ביאור:בראשית מה כג).

בכל אופן יוסף נתן לאחיו את ציווי פרעה, ייתכן שבכתב חתום בטבעת המלך, וכך האחים עברו את משמרות המלך בדרכם לכנען ובלכתם למצרים.

לפני מצרים לא שמענו על עגלות ומרכבות. לא שמענו על גלגלים, חוץ מהאבן שיעקב גלל מעל הבאר.
מהתחלת סיפורי האבות אנשים רכבו על גמלים, חמורים ואתונות, או הלכו ברגל.
בחוקי חמורבי מספר 271 ו272 מוזכרים עגלה ועגלון. נמצאו ציורים של עגלות ומרכבות מהשנים 3100-3200 לפנה"ס. (ראו: "מרכבה (רכב)" ויקיפדיה)
ייתכן שהאבות לא ידעו על עגלות או שהם לא רכשו, כי עגלה היתה כלי תעבורה יקר ולא היו דרכים מתאימות לשימוש.

ניתן להבין שפרעה חשב שאין עגלות בכנען, ושמח לתת ליוסף עגלות כדי להביא את משפחתו בנוחיות.

סביר שיוסף שלח עגלונים עם העגלות, וגם עבדים לשרת את העגלות ומטענםץ אולם קיימת שאלה האם הוא הוסיף להם חילים למשמר בדרך. רק היה חסר ליוסף ששודדים יתקיפו את אחיו בדרך בגלל מטענם הכבד והיקר.
לא נאמר שיוסף שלח חיילים ולא נאמר שאחי יוסף התנגדו למשמר, שלמעשה הפך אותם לאסירים. עשו הזמין את יעקב לביתו, והציע שחייליו ילוו את יעקב, ככתוב: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו: אַצִּיגָה נָּא עִמְּךָ מִן הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי; וַיֹּאמֶר [יעקב] לָמָּה זֶּה" (ביאור:בראשית לג טו), אולם יעקב סרב לנוכחותם. כך גם סביר שעבד אברהם לקח שומרים לדרך, הן הוא יצא עם מטען יקר וישוב עם כלה חשובה ביותר. לכן סביר שבסיפור רבקה, כשכתוב: "הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמּוֹ" (ביאור:בראשית כד נה), מדובר בחילים ולא בזקנים, שלא השתתפו בשום החלטה או התיעצו איתם.

אולם כיוון שלא כתוב שיוסף שלח איתם שומרים ולא מוזכרים שומרים בכל המשך הסיפור, ייתכן שלא היו חיילים בכלל, רק נהגי העגלות המצריים עזרו לאחים לנסוע לכנען.

יוסף אמר לאחיו "וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה, וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מה ח), וכך הוא הודיע להם שהוא מפקד הצבא ושומר על פרעה כמו אב שומר על בנו. אולם כאן יוסף, בכוונה וביודעין, לא שולח צבא לשמור על אביו בדרך, כרמז מעליב שאביו שלח אותו לאחיו הכועסים ללא שמירה וסיכן את בנו. יוסף כאילו אומר: 'אתה רצית לנסות אם אלוהים בחר בי וישמור עלי, עכשו אני משאיר לאלוהים לשמור עליך.' אולם בקבורתו של יעקב, יוסף לוקח צבא לשמור על כבוד הקבורה ובטחון אחיו והוא עצמו, ככתוב: "וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים, וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד" (ביאור:בראשית נ ט).

יוסף עשה נסיון אחרון לוודא שאחיו למדו לקח והם נעשו הגונים כלפי אביהם, בנימין, והוא עצמו.

יוסף למעשה לא ידע אם אביו חי, או שהאחים פגעו בו כדי לקחת את בנימין למצרים:

• בפגישה שהאחים באים עם בנימין, יוסף שואל: "הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, הַעוֹדֶנּוּ חָי"? האחים ענו "שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי" (ביאור:בראשית מג כח).
• כאשר יוסף מתוודא לאחיו הוא שואל פעם שניה: "הַעוֹד אָבִי חָי"? (ביאור:בראשית מה ג), ולמעשה הם לא ענו לו מיד או בכלל.

יוסף לא היה יכול לדעת האם הם משקרים.

עכשו, אם הוא ישלח חיילים לשמור, ולכפות עליהם לשוב למצרים, הוא אמנם ילמד אם אביו חי, ואחיו יהיו חייבים לרדת מצרימה.
אולם, בזה שהוא נמנע מלשלוח חיילים, יוסף ימצא:

1. האם האחים יברחו ללבן בחרן.
2. האם האחים כבר פגעו באביהם והם לעולם לא יגיעו למצרים.
3. האם האחים יסרבו להביא את אביהם למצרים מפחד שהוא יספר ליעקב מה האחים עשו לו.
4. האם האחים מקבלים שהחלום הראשון התקיים, ויוסף היה נביא אמת עם מסר מאלוהים.
5. האם האחים מקבלים את מרותו של יוסף ומוכנים להשתחוות לו.
6. האם האחים מאמינים שיוסף לא יפגע בהם, אלא ידאג למחסורם.
7. האם האחים שבים ברצון חופשי.
8. האם האחים יסכימו שהוא יוסף אחיהם, ומגיע לבניו להצטרף לבני ישראל, ולהיות שותפים בברכת אלוהים.
9. האם אלוהים מאשר את הירידה למצרים וישמור על יעקב בדרך.