לדלג לתוכן

מפרשי רש"י על בראשית מה יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


| מפרשי רש"י על בראשיתפרק מ"ה • פסוק י"ט |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • יא • יב • יד • טז • יז • יט • כג • כד • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ה, י"ט:

וְאַתָּ֥ה צֻוֵּ֖יתָה זֹ֣את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם עֲגָל֗וֹת לְטַפְּכֶם֙ וְלִנְשֵׁיכֶ֔ם וּנְשָׂאתֶ֥ם אֶת־אֲבִיכֶ֖ם וּבָאתֶֽם׃


רש"י

"ואתה צויתה" - מפי לומר להם

"זאת עשו" - כך אמור להם שברשותי הוא


רש"י מנוקד ומעוצב

וְאַתָּה צֻוֵּיתָה – מִפִּי לוֹמַר לָהֶם, זֹאת עֲשׂוּ: כָּךְ אֱמֹר לָהֶם, שֶׁבִּרְשׁוּתִי הוּא.

מפרשי רש"י

[טו] ואתה צויתה מפי לומר להם. פירוש "ואתה צויתה" לא שתהיה הצוואה מאחר - לא מפרעה, כמו משמעות "ואתה צויתה" שאמר לו פרעה, וזה לא יתכן, שממי נצטווה יוסף, אלא "ואתה ציותה" - 'מפי'. והוסיף 'לומר להם' מפני שאין שייך לומר "ואתה ציותה זאת עשו" שאיך יהיה נצטווה יוסף "זאת עשו", אלא שהוא נצטווה שיאמר להם "זאת עשו", וקרא מחובר למעלה (פסוק יז) "אמור אל אחיך זאת עשו וגו'" - "ואתה צויתה זאת עשו", כלומר שיאמר להם שנצטוה לומר להם "זאת עשו". ומפני שקשה שאם כן למה צריך לומר להם שנצטווה לומר "זאת עשו", די כשאמר להם יוסף "זאת עשו", אלא שכוונת פרעה היה כדי שידעו אחיו שברשותו של פרעה אמר להם כך, ולפיכך אמר פרעה ליוסף שיאמר לאחיו שהוא נצטוה לומר לאחיו "זאת עשו", ולפיכך הוצרך רש"י להוסיף 'אמור להם שברשותי הוא':