מפרשי רש"י על בראשית מה ב
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • יא • יב • יד • טז • יז • יט • כג • כד • כו • כז •
וַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃
רש"י
"וישמע בית פרעה" - ביתו של פרעה כלומר עבדיו ובני ביתו ואין זה לשון בית ממש אלא כמו בית ישראל בית יהודה מישנד"ה בלע"ז
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה – בֵּיתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, כְּלוֹמַר, עֲבָדָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ (אונקלוס). וְאֵין זֶה לְשׁוֹן בַּיִת מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּמוֹ "בֵּית יִשְׂרָאֵל" (שמות טז,לא; תהלים קטו,יב); "בֵּית יְהוּדָה" (מל"א יב,כא; שמ"ב ב,ד), מיישניד"א [meisnede = בני הבית[1]] בְּלַעַ"ז.
מפרשי רש"י
גור אריה
[ב] בית פרעה ביתו של פרעה. כלומר שכאן לא יתכן לפרש 'בבית', ויהיה פירושו בית כמשמעו, שאם כן לא יתכן לומר לשון פעל רק נפעל, לפיכך צריך לפרש "וישמע בית פרעה" כמו "בית יעקב" (ישעיהו ב', ה'), "בית ישראל" (תהלים קט"ו, ב'):
יריעות שלמה (מהרש"ל)
• לפירוש "יריעות שלמה (מהרש"ל)" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
בד"ה וישמע כו' נ"ב ולי נראה שאין שייך להוסיף דא"כ ה"ל לינקוד וישמע בקמ"ץ השי"ן וק"ל מהרש"ל:
- ↑ כמובן לא הבית עצמו (maison, meison) שמע על התרגשות יוסף, אלא "התכולה האנושית" של הבית.