יריעות שלמה על רש"י/בראשית/מה
פסוק ב[עריכה]
בד"ה וישמע כו' נ"ב ולי נראה שאין שייך להוסיף דא"כ ה"ל לינקוד וישמע בקמ"ץ השי"ן וק"ל מהרש"ל:
פסוק ד[עריכה]
בד"ה גשו כו' דקא דייקי לה כו' נ"ב ולי נראה להוסיף דבודאי עיקר ההתקרבות הוא מחמת המילה ולא מחמת פיוס שהרי אם ידבר ברכה ובתחנונים ממילא יתקרבו וגם לשון הגשה הוא לשון קירוב ממש והיה מתיירא שמא יתבהלו ע"כ אמר נא כלומ' שהגשה הזאת תהיה בלשון רכה א"נ מדקאמר גשו כו' משמע שהיה מקרבן כו' ומדקא' אלי משמ' בקרוב ממש ומחמת המילה כלומ' גשו נא לדבר שאלי וק"ל מהרש"ל:
פסוק ח[עריכה]
בד"ה לאב כו' הנקרא פטרון נ"ב ולי נראה מתוך שהיה נקרא חבר לפרעה בגדולה וגם מנהיג ביתו מ"ה הוא לאב אבל פטרון לחוד שהו' מנהיג ביתו אין בזה שיהיה לאב פרע' כמו גבי מנהיגי' וגזברים שאין עליהם אלא שימוש שירות שלו ולא אב אלא בע"כ מאחר שהוא חבר שלו במעל' עליהם שהוא מנהיג הרי הוא כמו אב לפרעה ודוק מהרש"ל:
פסוק יב[עריכה]
בד"ה והנה כו' יוסף לא מת כו' נ"ב ואני אומר שדעת רש"י כך עיניכם הרואו' בכבודי כבר שקשה לכם להשיג שאני יוסף אותן העיני' כבר ראו שאני מהול וא"כ מה תאמרו עדיין הדבר שקול שהרי המילה אינה ראייה מוחלט' דשמא מבני קטורה הוא כמו שכתב רא"ם ע"כ אמר כי פי המדבר אליכם כו' כלומר זה יכריע כך נראה בעיני עיקר מהרש"ל: מה שפרש"י מה בנימין אין לי שנאה עליו כו' קשה איך בא זה בענין המקרא שבא להוכיח להם בראייה שהוא אחיהם ויאמינו לו ואיך נופל לומר אין לו שנאה ונ"ל דה"ק להם ההתודעות שאני מתודע לכם אל תאמר שהו' כדי שתאמינו לי ותבואו אלי כדי שאוכל לנקום נקמתי מכם על זה אמ' ועיני אחי בנימין כו' שהרי אני מתודע ג"כ לו ואותו ההתודעו' אינו אלא שהוא יקבלני לאח ולא שיהא הוא תחת ידי ג"כ כך הוא ההתודעות שאני מתודע לכם הוא שתקבלו אותי לאח ולא שיש לי שנאה עליכם ודוק מהרש"ל:
פסוק יד[עריכה]
בד"ה על צוארי כו' שינויא דקרא כו' נ"ב בב"ר לא נאמר כן אלא לשון של רש"י היא לפי הנוסח של הרא"ם ז"ל אבל ברש"י שלנו לא נאמר צוארו כתיב וכן בכל ס"ת שלנו כתיב צואריו ומ"מ נראה דרש"י דייק מדכתיב בכה על צוארו שהוא כפשוטו לשון צואר בלי יתור ולמה בכה על צוארו ולמה כתב אלא להודיע שבכה על המשכן שהוא בגובה כמו צואר ומאחר שאין לנו יתור א"כ אין כאן אלא משכן אחד בע"כ בצוארי שמיותר לשני משכנות ותדע שלשון צואר מורה על המשכן שהרי גבי אחיו כתוב ויבך עליהם ודוק מהרש"ל:
פסוק כג[עריכה]
מה שפרש"י כזאת כחשבון הזה משום דמצינו בלשון כ' שפירושו כחשבון הזה וקראוהו חכמי הלשון כ' השיעור כמו כשש מאות איש כבחצי כמחנה כחצות הלילה כאלפי' אמה אף כאן כזאת כחשבון הזה ספר דקדוקי רש"י והא דכתיב כזאת ולא כזה פי' הרמב"ן משום דמנחה לשון נקבה היא:
פסוק כד[עריכה]
בד"ה אל תרגזו כו' תרגז עליכם נ"ב פירש"י שאם תתעסקו שמא תטעו מהרש"ל: בא"ד אל תפסיעו פסיעה גסה כו' נ"ב ולי נראה דהכל אחד דהא ודאי לא ציוה שלא יתעסקו בדברי תורה כלל אלא לא תתעסקו בדבר הלכה שהוא דבר עיוני כדמוקים בגמרא וה"ט משום שאמרו רז"ל כל הפוסק ממשנתו ואמר מה נאה אילן זה כו' והיינו דבר עיוני שלא יפסיק ויבלבל כל מה שעיין וא"כ ירגז עליה' הדרך כלו' שיתגבר הליכתם מחמת שבודאי תתעו אבל המדרש קאמר אל תפסיקו מדברי הלכה כלומר מגירסה מבוררת שיכול אדם להפסיק בה לצורכו ולחזור לפרקו ולא תתעו בדרך בודאי אל תפסקו ממנה כדאיתא בגמר' שנים שמהלכי' בדרך ואין בפיהם ד"ת ראוין לישרוף ומוקי לה למיגרם אלמא דבעי למיגרס ואולי הזהיר אותן יוסף על העיון שלא יעיינו בסוד פרשת עגלה ערופה ששלח אל אביו וק"ל ומה שפרש"י ד"א אל תפסיעו כו' תחילת דבריו הוא דברי רבי אליעזר ואחר כך מסיק תלמודא במתני' תנא אל תפסיעו כו' והכנסו בחמ' לעיר ונ"ל שסובר האי תנא שהזהיר אותן יוסף על רוב התגברות ההליכה יותר מדאי כגון להלוך עד הלילה מהרש"ל:
פסוק כז[עריכה]
בד"ה וירא כו' נ"ב ולשון וירא כלומר הבין ונראה בעיני כמו וירא את האור ואני קבלתי שכתב מקצת סימני' ממה שלמד על העגלות מהרש"ל: