מ"ג שמות ג כב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׁאֲלָ֨ה אִשָּׁ֤ה מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙ וּמִגָּרַ֣ת בֵּיתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹ֑ת וְשַׂמְתֶּ֗ם עַל־בְּנֵיכֶם֙ וְעַל־בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְנִצַּלְתֶּ֖ם אֶת־מִצְרָֽיִם׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְתִשְׁאַל אִתְּתָא מִשֵּׁיבָבְתַהּ וּמִקָּרִיבַת בֵּיתַהּ מָנִין דִּכְסַף וּמָנִין דִּדְהַב וּלְבוּשִׁין וּתְשַׁוּוֹן עַל בְּנֵיכוֹן וְעַל בְּנָתְכוֹן וּתְרוֹקְנוּן יָת מִצְרָיִם׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְתִשְׁאַל אִתְּתָא מִן שְׁבַבְתָּא וּמִן קְרִיבַת כּוֹתְלֵי בֵיתָהּ מָנִין דִכְסַף וּמָנִין דִדְהַב וּלְבוּשִׁין וּתְעַטְרוּן עַל בָּנֵיכוֹן וְעַל בְּנָתֵיכוֹן וּתְרוֹקִינוּן יַת מִצְרָאֵי: |
ירושלמי (קטעים): | מִמְגוּרָתָהּ: |
רש"י
"ונצלתם" - כתרגומו ותרוקנון וכן (שמות יב) וינצלו את מצרים (שמות לג) ויתנצלו בני ישראל את עדים והנו"ן בו יסוד ומנחם חברו במחברת צד"י עם (בראשית לא) ויצל אלהים את מקנה אביכם אשר הציל אלהים מאבינו ולא יאמנו דבריו כי אם לא היתה הנו"ן יסוד והיא נקודה בחיר"ק לא תהא משמשת בלשון ופעלתם אלא בלשון ונפעלתם כמו (דברי' כח) ונסחתם מן האדמה ונתתם ביד אויב (ויקרא כו) ונגפתם לפני אויביכם (יחזקאל כב) ונתכתם בתוכה ואמרתם נצלנו לשון נפעלנו וכל נו"ן שהיא באה בתיבה לפרקים ונופלת ממנה כנו"ן של נוגף נושא נותן נושך כשהיא מדברת לשון ופעלתם תנקד בשו"א בחטף כגון (בראשית מה) ונשאתם את אביכם (במדבר לב) ונתתם להם את ארץ הגלעד ונמלתם את בשר ערלתכם לכן אני אומר שזאת הנקודה בחיר"ק מן היסוד הוא ויסוד שם דבר נצול והוא מן הלשונות הכבדים כמו דבור כפור למוד כשידבר בלשון ופעלתם ינקד בחיר"ק כמו (במדבר כ) ודברתם אל הסלע (יחזקאל מה) וכפרתם את הבית (דברים יא) ולמדתם אותם את בניכם
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְנִצַּלְתֶּם – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וּתְרוֹקְנוּן". וְכֵן: "וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרַיִם" (שמות יב,לו), "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם" (שם לג,ו); וְהַנּוּ"ן בּוֹ יְסוֹד. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ בְּמַחְבֶּרֶת צָדֵ"י עִם "וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם" (בראשית לא,ט), "אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ" (שם,טז. וְלֹא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו; כִּי אִם לֹא הָיְתָה הַנּוּ"ן יְסוֹד, וְהִיא נְקוּדָה בְּחִירִק, לֹא תְּהֵא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּלְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם אֶלָּא בִּלְשׁוֹן וְנִפְעַלְתֶּם, כְּמוֹ: "וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה" (דברים כח,סג), "וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב" (שם); "וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אוֹיְבֵיכֶם" (ויקרא כו,יז, "וְנִתַּכְתֶּם בְּתוֹכָהּ" (יחזקאל כב,כא), "וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ" (ירמיהו ז,י), לְשׁוֹן נִפְעַלְנוּ. וְכָל נוּ"ן שֶׁהִיא בָּאָה בַּתֵּיבָה לִפְרָקִים וְנוֹפֶלֶת מִמֶּנָּה, כְּנוּ"ן שֶׁל נוֹגֵף, נוֹשֵׂא, נוֹתֵן, נוֹשֵׁךְ – כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת לְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם, תִּנָּקֵד בַּחֲטָף, כְּגוֹן: "וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם" (בראשית מה,יט), "וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד" (במדבר לב,כט), "וּנְמַלְתֶּם אֶת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם" (בראשית יז,יא). לָכֵן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁזֹּאת, הַנְּקוּדָה בְּחִירִק, מִן הַיְּסוֹד הוּא, וִיסוֹד שַׁם דָּבָר – נִצּוּל; וְהוּא מִן הַלְּשׁוֹנוֹת הַכְּבֵדִים, כְּמוֹ דִּבּוּר, כִּפּוּר, לִמּוּד, כְּשֶׁיְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם – יִנָּקֵד בְּחִירִק, כְּמוֹ: "וְדִבַּרְתֶּם אֵל הַסֶּלַע" (במדבר כ,ח), "וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת" (יחזקאל מה,כ), "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם" (דברים יא,יט).
רשב"ם
כלי כסף וכלי זהב: תכשיטין לכבוד החג שתחוגו במדבר, ושמתם אותם על בניכם:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
יש לדקדק למה הזכיר כאן כלי כסף וכלי זהב ושמלות, ובפר' בא (שמות יא, ב) אצל הציווי לא הזכיר שמלות, ואח"כ בשעת מעשה חזר והזכיר שם שמלות, ועוד למה אמר כאן ושמתם על בניכם וגו', וכי עצה טובה קמ"ל מה להם לעשות עם השמלות, ולמה לא נתן להם עצה מה יעשו עם כלי כסף וזהב. ונ"ל לפי ששאלה זו לא היתה כ"א אחר מכת בכורות אחר שהסכים פרעה לשלחם, כי קודם זה למה ישאילום ומכת בכורות היתה כמו חשש מגפה, ויש חשש סכנה ליקח בגדים מן הבית שיש בו חשש שינוי אויר ע"כ לא הוצרכו לבקש מן המצרים שישאילו להם בגדיהם, כי המה מעצמם יתנו להם השמלות כי ניחא להם שילכו במדבר בבגדיהם כדי שיפוח הרוח בהם, וחשש הקב"ה שמא יהיו ישראל יראים ללבוש אותן הבגדים מחמת חשש עיפוש אויר שבהם, ע"כ אמר ושמתם על בניכם ובנותיכם ולא תיראו כי לא יגע בהם רע, לפיכך בפרשת בא (שמות יא, ב) כשצוה להם ה' שישאלו מן המצרים לא הזכיר שמלות כי ידע ה' שהמצרים מעצמם ישאילום ואולי שעל זה נאמר וישאילום ודרשו רז"ל (ברכות ט, ב) בעל כרחם דישראל, וכן נאמר (שמות יב, לה) בשעת מעשה ששאלו גם שמלות, אבל לא מחמת בקשת ישראל כ"א המצרים מעצמם השאילום, ומ"ש כאן ושאלה אשה וגו' והזכיר גם שמלות, אין כאן מקום הציווי כי אם הגדת עתידות הוא לומר שכך יהיה לעתיד שאת הכל ישאילום, מקצתם ע"י בקשת ישראל דהיינו כלי כסף וזהב, ומקצתן ישאילום מעצמם דהיינו שמלות.
ורמז לדבר שמצינו ג"פ לשון חן בשאלה זו, אחת בפרשה זו, ב"פ בפרשת בא, וג"פ חן עולה למספר כסף זהב להורות שדוקא כסף וזהב השאילום מצד החן שמצאו בעיני המצרים, אבל שמלות לא היו בכלל החן כי אף אם לא היו מוצאים חן בעיני המצרים היו משאילום כאמור, ובזה מיושב מ"ש כאן ושאלה אשה משכנתה ולא הזכיר איש, ובציווי נאמר וישאלו איש מאת רעהו, לפי שבציווי לא הזכיר שמלות מן הטעם שנתבאר, ובשאלת כלי כסף וזהב היו האנשים והנשים שוין, אבל כאן שמגיד העתידות שישאילום גם שמלות ומסתמא ישאילום הנשים אשר מתו בעליהם הבכורים כדי להשליט הרוח בבגדים ע"כ הזכיר רק הנשים, ומדבר בבגד העליון של האנשים שגם הבנות דרכן ללובשןאור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ונצלתם. בגימטריא כמצולה שאין בה דגים: