קטגוריה:שמות ג כב
ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים.
וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.
וְשָׁאֲלָ֨ה אִשָּׁ֤ה מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙ וּמִגָּרַ֣ת בֵּיתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹ֑ת וְשַׂמְתֶּ֗ם עַל־בְּנֵיכֶם֙ וְעַל־בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְנִצַּלְתֶּ֖ם אֶת־מִצְרָֽיִם׃
וְשָׁאֲלָ֨ה וְ - ו' החיבור
שָׁאֲלָ֨ה - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/7592
מורפ': HC/Vqq3fs אִשָּׁ֤ה אִשָּׁ֤ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 802
מורפ': HNcfsa מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙ מִ - מילת יחס
שְּׁכֶנְתָּ - תואר, נקבה, יחיד, נסמך
הּ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: m/7934
מורפ': HR/Aafsc/Sp3fs וּמִגָּרַ֣ת וּ - ו' החיבור
מִ - מילת יחס
גָּרַ֣ת - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/m/1481 a
מורפ': HC/R/Vqrfsc בֵּיתָ֔הּ בֵּיתָ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1004 b
מורפ': HNcmsc/Sp3fs כְּלֵי כְּלֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 3627
מורפ': HNcmpc־כֶ֛סֶף כֶ֛סֶף - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3701
מורפ': HNcmsa וּכְלֵ֥י וּ - ו' החיבור
כְלֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: c/3627
מורפ': HC/Ncmpc זָהָ֖ב זָהָ֖ב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2091
מורפ': HNcmsa וּשְׂמָלֹ֑ת וּ - ו' החיבור
שְׂמָלֹ֑ת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: c/8071
מורפ': HC/Ncfpa וְשַׂמְתֶּ֗ם וְ - ו' החיבור
שַׂמְתֶּ֗ם - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/7760 a
מורפ': HC/Vqq2mp עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־בְּנֵיכֶם֙ בְּנֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶם֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc/Sp2mp וְעַל וְ - ו' החיבור
עַל - מילת יחס
צורת יסוד: c/5921 a
מורפ': HC/R־בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּנֹ֣תֵי - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 1323
מורפ': HNcfpc/Sp2mp וְנִצַּלְתֶּ֖ם וְ - ו' החיבור
נִצַּלְתֶּ֖ם - פועל, פיעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/5337
מורפ': HC/Vpq2mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־מִצְרָֽיִם מִצְרָֽיִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4713
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְשָׁאֲלָ֨ה קדמא (משרת, דרגא 5) אִשָּׁ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וּמִגָּרַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) בֵּיתָ֔הּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כְּלֵי־כֶ֛סֶף תביר (משנה, דרגא 3)
וּכְלֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) זָהָ֖ב טפחא (מלך, דרגא 2)
וּשְׂמָלֹ֑ת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְשַׂמְתֶּ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)
עַל־בְּנֵיכֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְעַל־בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְנִצַּלְתֶּ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־מִצְרָֽיִם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ מהמצרית הגרה איתה בבית (כגון שהישראלית משרתת בביתה של המצרית) כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת, וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם, וְנִצַּלְתֶּם תרוקנו אותם מרכושם אֶת מִצְרָיִם".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתִשְׁאַל אִתְּתָא מִשֵּׁיבָבְתַהּ וּמִקָּרִיבַת בֵּיתַהּ מָנִין דִּכְסַף וּמָנִין דִּדְהַב וּלְבוּשִׁין וּתְשַׁוּוֹן עַל בְּנֵיכוֹן וְעַל בְּנָתְכוֹן וּתְרוֹקְנוּן יָת מִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתִשְׁאַל אִתְּתָא מִן שְׁבַבְתָּא וּמִן קְרִיבַת כּוֹתְלֵי בֵיתָהּ מָנִין דִכְסַף וּמָנִין דִדְהַב וּלְבוּשִׁין וּתְעַטְרוּן עַל בָּנֵיכוֹן וְעַל בְּנָתֵיכוֹן וּתְרוֹקִינוּן יַת מִצְרָאֵי: |
| ירושלמי (קטעים): | מִמְגוּרָתָהּ: |
רש"י
"ונצלתם" - כתרגומו ותרוקנון וכן (שמות יב) וינצלו את מצרים (שמות לג) ויתנצלו בני ישראל את עדים והנו"ן בו יסוד ומנחם חברו במחברת צד"י עם (בראשית לא) ויצל אלהים את מקנה אביכם אשר הציל אלהים מאבינו ולא יאמנו דבריו כי אם לא היתה הנו"ן יסוד והיא נקודה בחיר"ק לא תהא משמשת בלשון ופעלתם אלא בלשון ונפעלתם כמו (דברי' כח) ונסחתם מן האדמה ונתתם ביד אויב (ויקרא כו) ונגפתם לפני אויביכם (יחזקאל כב) ונתכתם בתוכה ואמרתם נצלנו לשון נפעלנו וכל נו"ן שהיא באה בתיבה לפרקים ונופלת ממנה כנו"ן של נוגף נושא נותן נושך כשהיא מדברת לשון ופעלתם תנקד בשו"א בחטף כגון (בראשית מה) ונשאתם את אביכם (במדבר לב) ונתתם להם את ארץ הגלעד ונמלתם את בשר ערלתכם לכן אני אומר שזאת הנקודה בחיר"ק מן היסוד הוא ויסוד שם דבר נצול והוא מן הלשונות הכבדים כמו דבור כפור למוד כשידבר בלשון ופעלתם ינקד בחיר"ק כמו (במדבר כ) ודברתם אל הסלע (יחזקאל מה) וכפרתם את הבית (דברים יא) ולמדתם אותם את בניכם
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְנִצַּלְתֶּם – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וּתְרוֹקְנוּן". וְכֵן: "וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרַיִם" (שמות יב,לו), "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם" (שם לג,ו); וְהַנּוּ"ן בּוֹ יְסוֹד. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ בְּמַחְבֶּרֶת צָדֵ"י עִם "וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם" (בראשית לא,ט), "אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ" (שם,טז. וְלֹא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו; כִּי אִם לֹא הָיְתָה הַנּוּ"ן יְסוֹד, וְהִיא נְקוּדָה בְּחִירִק, לֹא תְּהֵא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּלְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם אֶלָּא בִּלְשׁוֹן וְנִפְעַלְתֶּם, כְּמוֹ: "וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה" (דברים כח,סג), "וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב" (שם); "וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אוֹיְבֵיכֶם" (ויקרא כו,יז, "וְנִתַּכְתֶּם בְּתוֹכָהּ" (יחזקאל כב,כא), "וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ" (ירמיהו ז,י), לְשׁוֹן נִפְעַלְנוּ. וְכָל נוּ"ן שֶׁהִיא בָּאָה בַּתֵּיבָה לִפְרָקִים וְנוֹפֶלֶת מִמֶּנָּה, כְּנוּ"ן שֶׁל נוֹגֵף, נוֹשֵׂא, נוֹתֵן, נוֹשֵׁךְ – כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת לְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם, תִּנָּקֵד בַּחֲטָף, כְּגוֹן: "וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם" (בראשית מה,יט), "וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד" (במדבר לב,כט), "וּנְמַלְתֶּם אֶת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם" (בראשית יז,יא). לָכֵן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁזֹּאת, הַנְּקוּדָה בְּחִירִק, מִן הַיְּסוֹד הוּא, וִיסוֹד שַׁם דָּבָר – נִצּוּל; וְהוּא מִן הַלְּשׁוֹנוֹת הַכְּבֵדִים, כְּמוֹ דִּבּוּר, כִּפּוּר, לִמּוּד, כְּשֶׁיְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם – יִנָּקֵד בְּחִירִק, כְּמוֹ: "וְדִבַּרְתֶּם אֵל הַסֶּלַע" (במדבר כ,ח), "וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת" (יחזקאל מה,כ), "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם" (דברים יא,יט).
רשב"ם
כלי כסף וכלי זהב: תכשיטין לכבוד החג שתחוגו במדבר, ושמתם אותם על בניכם:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
יש לדקדק למה הזכיר כאן כלי כסף וכלי זהב ושמלות, ובפר' בא (שמות יא, ב) אצל הציווי לא הזכיר שמלות, ואח"כ בשעת מעשה חזר והזכיר שם שמלות, ועוד למה אמר כאן ושמתם על בניכם וגו', וכי עצה טובה קמ"ל מה להם לעשות עם השמלות, ולמה לא נתן להם עצה מה יעשו עם כלי כסף וזהב. ונ"ל לפי ששאלה זו לא היתה כ"א אחר מכת בכורות אחר שהסכים פרעה לשלחם, כי קודם זה למה ישאילום ומכת בכורות היתה כמו חשש מגפה, ויש חשש סכנה ליקח בגדים מן הבית שיש בו חשש שינוי אויר ע"כ לא הוצרכו לבקש מן המצרים שישאילו להם בגדיהם, כי המה מעצמם יתנו להם השמלות כי ניחא להם שילכו במדבר בבגדיהם כדי שיפוח הרוח בהם, וחשש הקב"ה שמא יהיו ישראל יראים ללבוש אותן הבגדים מחמת חשש עיפוש אויר שבהם, ע"כ אמר ושמתם על בניכם ובנותיכם ולא תיראו כי לא יגע בהם רע, לפיכך בפרשת בא (שמות יא, ב) כשצוה להם ה' שישאלו מן המצרים לא הזכיר שמלות כי ידע ה' שהמצרים מעצמם ישאילום ואולי שעל זה נאמר וישאילום ודרשו רז"ל (ברכות ט, ב) בעל כרחם דישראל, וכן נאמר (שמות יב, לה) בשעת מעשה ששאלו גם שמלות, אבל לא מחמת בקשת ישראל כ"א המצרים מעצמם השאילום, ומ"ש כאן ושאלה אשה וגו' והזכיר גם שמלות, אין כאן מקום הציווי כי אם הגדת עתידות הוא לומר שכך יהיה לעתיד שאת הכל ישאילום, מקצתם ע"י בקשת ישראל דהיינו כלי כסף וזהב, ומקצתן ישאילום מעצמם דהיינו שמלות.
ורמז לדבר שמצינו ג"פ לשון חן בשאלה זו, אחת בפרשה זו, ב"פ בפרשת בא, וג"פ חן עולה למספר כסף זהב להורות שדוקא כסף וזהב השאילום מצד החן שמצאו בעיני המצרים, אבל שמלות לא היו בכלל החן כי אף אם לא היו מוצאים חן בעיני המצרים היו משאילום כאמור, ובזה מיושב מ"ש כאן ושאלה אשה משכנתה ולא הזכיר איש, ובציווי נאמר וישאלו איש מאת רעהו, לפי שבציווי לא הזכיר שמלות מן הטעם שנתבאר, ובשאלת כלי כסף וזהב היו האנשים והנשים שוין, אבל כאן שמגיד העתידות שישאילום גם שמלות ומסתמא ישאילום הנשים אשר מתו בעליהם הבכורים כדי להשליט הרוח בבגדים ע"כ הזכיר רק הנשים, ומדבר בבגד העליון של האנשים שגם הבנות דרכן ללובשןאור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ונצלתם. בגימטריא כמצולה שאין בה דגים:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות ג כב"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.